אנחנו לא אוהבים דוחות של בנקים. אנחנו חושבים שהדוחות של הגופים הפיננסים, ובמיוחד הבנקים   הם חור שחור, ואנחנו לא חושבים שמישהו מבחוץ באמת יודע מה קורה בפנים.

 יש שם, בבנקים הגדולים סעיפים של  מאות מיליונים ואף מעבר לכך, שהם בחזקת נעלם. לא ניתן לדעת מי , מה? כמה?, פשוט כלום. לכן, אנחנו גם לא מאמינים באנליזה של בנקים. איך אפשר לעשות הערכת שווי לבנק אם לא יודעים הרבה על סעיפים מרכזיים בדוחות. אי אפשר, וזה תקף אגב גם לחברות הביטוח.

ובכל זאת – השתכנענו עם השנים שבנקים הם סוג של הצמדה למצב המשק. המשק צומח, הבנקים יצמחו ואפילו יותר, המשק בהאטה , הבנקים כמובן ימשיכו להרוויח אבל כנראה שמעט פחות. כל עוד אין קטסטרופה, הבנקים יחיו. הם יחיו אפילו אם יש להם קופת שרצים במאזנים, כי מה שחשוב בעסקים כאלה זה היכולת להתגלגל.

וכאן אנחנו מגיעים לבנק הפועלים, ושוב אנחנו באמת לא אוהבים בנקים, אבל נראה לנו שמה שקורה בפועלים זה פשוט מהומה על לא מאומה. אחרי ש"בגלובס" נכתב, לא במילים אלו, שהבנק הלך רחוק מדי עם החשיפה לשוק המשכנתאות האמריקני ושהוא לא שקוף מספיק מול השקיעים, באה הנהלת הבנק וניסתה לעשות סדר. היא דיווחה על השקעה של 3.7 מיליארד דולר בתיק אגרות חוב מגובה משכנתאות והשקעה של 365 מיליון דולר במכשירים שנקראים SIV שחשופים למשבר הסאבפריים.

על תיק האג"ח הבנק מופסד בסה"כ 59 מיליון דולר, על ה-SIV הוא מופסד 61 מיליון דולר שירשמו במסגרת השינויים בהון העצמי ועוד 12 מיליון דולר הפסד שוטף. בקיצור הפסד כולל של 132 מיליון דולר. מתוך הפסד זה חלק – 35 מיליון דולר נרשם בדוחות של המחצית הראשונה, כלומר יש לנו כאן הפסד נוסף של בערך (אנחנו מעגלים) 100 מיליון דולר.

ממש אוי ואבוי! בנק הפועלים יפסיד 100 מיליון דולר. בואו נהיה רעים יותר – נניח שהוא יפסיד 200 מיליון דולר, ואולי 300 מיליון דולר. אתם יודעים מה נגיד שהוא יפסיד 1 מיליארד דולר. זה ממש תרחיש פסימי, אבל אנחנו כאמור לא אוהבים בנקים. גם אם הוא יפסיד 1 מיליארד דולר, גבירותיי ורבותיי, לא יקרה שום דבר. ההפסדים האלו, לא מזיזים יותר מדי לבנק, וזה אגב, לא משנה (למרות אלפי המילים שכתבו על זה), אם זה יירשם בדוח רווח והפסד או רק כקיטון  בהון העצמי  - זו כבר סמנטיקה.

מה שחשוב לבנק אלו מוקדי הפעילות שלו – הסניפים שלו, מחלקת האשראי שלו, תחום ניירות ערך. האם התחומים האלו נפגעו מהמעין מחיקה החד פעמית הזאת? לא!, התחומים האלו רגישים למצב המשק – אם כאן תהיה פגיעה זה כבר עניין אחר, אבל כשמסתכלים על ה-1 מיליארד דולר (בהגזמה כאמור) ומבינים שזה עניין נקודתי שלא ישליך על התפעול השוטף של הבנק חוזרים למספרים החשובים באמת:  בנק הפועלים מרוויח 2.5-3 מיליארד שקל מהפעילות השוטפת שלו (למעשה אפילו מעט יותר) שהיא בעיקר אשראי, עמלות, פעילות ניירות ערך.  אם זה יימשך, אז מה אכפת לנו מה-1 מיליארד דולר מחיקה. זה בדיוק כמו דיבידנד, זה בדיוק כמו הקצאת מניות למנהלים, זה כמו הפרשה חד פעמית. זה לא נעים, אבל זה לא נורא. פועלים בתקופה של שנה וקצת מחזיר את ה-1 מיליארד.

וזה עוד התרחיש הפסימי.

ובבורסה  - מניית הבנק איבדה היום 4.8%, ובסה"כ איבדה בימים האחרונים מעל 10% שזה מעל 2.5 מיליארד שקל, לשווי של 23.4 מיליארד שקל. האם זה מוצדק?

בהנחה שהפעילות השוטפת לא משתנה, אז התשובה היא לא. אנחנו נמשיך לשלם עמלות ולקחת אשראי, אז למה שמשהו ישתנה. פשוט הרווח השוטף יהיה אותו רווח עם או בלי המחיקה הזו. יש בכל זאת שינוי ואנחנו מבטיחים להרחיב עליו בהזדמנות (זה בעצם ערך הריבית על סכום המחיקה), אבל בגדול מדובר בשינוי לא מהותי מדי ברווח של הבנק, ולפיכך לא אמור להיות שינוי משמעות בשווי הבנק, במיוחד לא כאשר מדובר על 100 מיליון דולר. הבנק עושה את זה בחודש וחצי, במקרה הרע – חודשיים.

אבל, לבורסה חוקים משלה. בורסה יכולה להגיב בקיצוניות לאירועים מסוימים לא רק בגלל האירוע עצמו - במקרה הזה למשל הירידה יותר משהיא מיוחסת למחיקה היא מיוחסת לנפילת מניות הפיננסים בעולם. זה לא יהיה נכון לשלם עבור בנק הפועלים לפי מכפיל רווח של 12 בשעה שבנק אוף אמריקה (BAC), סיטיגרופ (C) וכל התעשייה הפיננסית נסחרת (אחרי המקחירות) לפי מכפיל רווח מייצג של 8-9. זאת הבעיה של בנק הפועלים ופשוט חיפשו תירוץ להתאמת המחיר.