|
ההון העצמי של החברות שנבדקו לפני יישום ה-IFRS (100 חברות בולטות) עמד בתחילת השנה על 57.5 מיליארד שקל. ההון העצמי אחרי יישום ה-IFRS מסתכם ב-90.3 מיליארד שקל, כלומר גידול אבסולוטי של 32.8 מיליארד שקל, ובאחוזים – גידול של 57% ביחס למצב לפני יישום ה-IFRS.
בטבלה שלהלן ריכוז הנתונים בחתך של ענפים (הנתונים באלפי שקלים):
|
ענף |
הון עצמי לפני יישום ה-IFRS |
הון עצמי לאחר יישום ה-IFRS |
|
כימיה |
4,380 |
5,194 |
|
מתכת |
873 |
944 |
|
פלסטיק וגומי |
1,030 |
1,044 |
|
מזון |
1,948 |
2,009 |
|
טקסטיל |
634 |
651 |
|
מסחר |
7,427 |
8,357 |
|
שירותים |
8,596 |
8,538 |
|
אחזקה |
17,411 |
36,262 |
|
נדל"ן |
12,842 |
24,956 |
|
בתי השקעות |
1,203 |
1,230 |
|
היי-טק |
1,156 |
1,124 |
|
סה"כ |
57,500 |
90,309 |
ניתן לראות גידול משמעותי בהון בענפי האחזקה והנדל"ן כשבסה"כ ברוב חברות התעשייה והשירותים השינוי בהון הוא קטן. עם זאת, יש להבדיל בין גידול בהון שמגיע מעליית ערך הנכסים, או הקטנת ההתחייבויות, לבין עליית ההון כתוצאה מהכללת זכויות המיעוט. התקינה החדשה מייחסת את זכויות המיעוט להון העצמי. ההיגיון הוא שלמיעוט בחברות המאוחדות אין יכולת לקבוע את מדיניות הדיבידנדים של החברות הבנות ואין לו השפעה על ההון העצמי. עם זאת, צפוי כי האנליסטים בבואם למנתח את הדוחות הכספיים ינטרלו השפעה זאת.
מבדיקה שמטרתה לזהות איזה החלק מתוך הגידול הכולל בהון העצמי (32.8 מיליארד שקל) בחברות הנבדקות מיוחס לגידול שהוא מעין מלאכותי (גידול שמקורו בזכויות מיעוט) ואיזה חלק מיוחס ליתר הסעיפים, עולה כי כ-26 מיליארד שקל, מקורם הכללת זכויות מיעוט במסגרת ההון העצמי, ורק כ-6.8 מיליארד שקל, מקורם גידול בסעיפים אחרים. מכאן נטרול הגידול המעין מלאכותי בהון העצמי שמקורו בזכויות המיעוט מביא לעלייה מרשימה בהון העצמי – מ-57.5 מיליארד שקל, ל-64.3 מיליארד שקל - גידול של כ-12%.
להלן ריכוז הנתונים על ההון העצמי, בנטרול זכויות המיעוט, בחתך ענפי (באלפי ₪):
|
ענף |
הון עצמי לפני יישום ה-IFRS |
הון עצמי לאחר יישום ה-IFRS |
|
כימיה |
4,380 |
4,475 |
|
מתכת |
873 |
827 |
|
פלסטיק וגומי |
1,030 |
854 |
|
מזון |
1,948 |
1,858 |
|
טקסטיל |
634 |
554 |
|
מסחר |
7,427 |
8,293 |
|
שירותים |
8,596 |
8,485 |
|
אחזקה |
17,411 |
20,110 |
|
נדל"ן |
12,842 |
16,496 |
|
בתי השקעות |
1,203 |
1,230 |
|
היי-טק |
1,156 |
1,124 |
|
סה"כ |
57,500 |
64,306 |
מניתוח הסעיפים שהביאו לגידול בהון העצמי ניתן להיווכח כי מדובר בעיקר במדידת נדל"ן להשקעה לפי שווי הוגן. התקינה הבינלאומית מאפשרת להציג את הנדל"ן להשקעה לפי השווי ההוגן, להבדיל מהעלות ההיסטורית שהייתה נהוגה עד כה. המשמעות היא, במקרים רבים, זינוק בערך הנכסים ובהתאמה (לאחר רישום התחייבות מיסים נדחים) זינוק בהון העצמי של החברות.
הממצאים מלמדים כי הנכסים הקבועים (רכוש הקבוע ונדל"ן להשקעה) גדלו ברוטו ב-5.5 מיליארד ש"ח, וזה בולט בעיקר בחברות הנדל"ן. את ניתוח ההשפעות של מודל השווי ההוגן על ענף הנדל"ן המניב, נתאר בכתבה נפרדת.
כמו כן, יתרת העודפים (יתרת הפתיחה של העודפים) הושפעה והשפיעה על ההון העצמי. העודפים של החברות הנבדקות גדלו בעקבות יישום ה-IFRS ב-2 מיליארד שקל (מ-10.2 מיליארד שקל ל-12.2 מיליארד שקל). להלן ריכוז הנתונים לפי ענפים (נתונים באלפי שקלים):
|
ענף |
עודפים לפני יישום ה-IFRS |
עודפים לאחר יישום ה-IFRS |
|
כימיה |
1,032 |
964 |
|
מתכת |
499 |
522 |
|
פלסטיק וגומי |
268 |
327 |
|
טקסטיל |
-63 |
-63 |
|
מסחר |
2,147 |
2,955 |
|
שירותים |
143 |
-20 |
|
אחזקה |
2,028 |
2,402 |
|
נדל"ן |
3,968 |
5,020 |
|
בתי השקעות |
115 |
141 |
|
היי-טק |
33 |
-27 |
|
סה"כ |
10,170 |
12,221 |
בסה"כ ישנו גידול של כ-2 מיליארד שקל בעודפים (גידול של כ- 20%). יחד עם זאת, הממצאים מלמדים כי שלושים חברות דיווחו דווקא על הפחתת יתרת הפתיחה של העודפים. חברות אלו הקטינו במצטבר את יתרת העודפים שלהם ב-740 מיליון שקל, כאשר יתר החברות במדגם הרחב הגדילו את העודפים ב-2.7 מיליארד שקל כך שבנטו מדובר על גידול של 2 מיליארד שקל.
|
