היום פורסם מאמר-ראיון עם קלייד פרסטוביץ', מייסד ונשיא המכון לאסטרטגיה כלכלית בארה"ב, באתר האינטרנט של "גלובס". פרסטוביץ', המשפיע מזה 20 שנה על מדיניות הסחר הבינלאומית של ארה"ב ומומחה לגלובליזציה, צופה מיתון כלל עולמי שעלול להתרחש בתוך זמן קצר ביותר, בטווח של ימים ספורים, ולכל המאוחר בתוך שנתיים.

לדברי פרסטוביץ', "מדובר בתהליך בלתי נמנע. הממשל האמריקני יכול לנקוט צעדים לגמרי לא פשוטים בניסיון לרכך אותו מעט (כמו, למשל, הפחתת הריבית שמעלה חשש לגידול האינפלציה). אולם, בכל מקרה, זהו תהליך התאמה הכרחי שלא ניתן למנוע". בתוך התהליך הזה, הוא צופה היחלשות נוספת של הדולר בשיעור של לא פחות מ-60%.

בניגוד לפרסטוביץ', נדגיש כבר עכשיו, מעריכים מרבית המומחים והכלכלנים המובילים בעולם שהמשק העולמי ימשיך לצמוח בעוצמה (יותר מ-4%) גם ב-2008 וגם ב-2009, בעיקר עקב צמיחה חזקה בשווקים המתפתחים באסיה, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית. אבל, ההערכה שמעניינת יותר (וגם מפחידה יותר) היא הציפיה שלו להחלשות הדרסטית של הדולר. נפילה נוספת של הדולר בכ-60% מול האירו פירושה שער של 2.35 דולר לאירו ומול הליש"ט כ-3.3 דולר לליש"ט. כלכלה כידוע היא לא מדע מדוייק ויש המון משתנים שיכולים להשפיע על תחזית זו או אחרת, אבל נראה כי הסיכוי שתסריט כזה יתממש הוא נמוך. מאוד.

יש הרבה סיבות התומכות בהחלשות הדולר, כמובן. משבר האשראי הקשה שמאלץ את הפדרל ריזרב להוריד את הריבית, גרעון הסחר, הגרעון הפדרלי הן הסיבות המרכזיות אבל יש עוד כמה גורמים. אבל, הערכת שווי מטבעות, ביגוד למניות או אגרות חוב, היא תמיד יחסית ואת זה שוכחים לפעמים גם המומחים הגדולים ביותר. כלומר, כשמישהו רוצה לבדוק את האטרקטיביות של הדולר הוא חייב לעשות את זה ביחס למטבע אחר. ולכל מדינה, או קבוצת מדינות, יש כיום לא מעט בעיות שהופכות את האחזקה במטבע שלהן במחיר היחסי הנוכחי מול הדולר, למשהו שהוא לא כל כך מובן מאליו.

האירו, למשל. כלכלת האיחוד האירופאי, למרות העודף המסחרי מול ארה"ב, עמוסה בבעיות מבעיות שונות ונראה לא מעט פעמים שחלק מהמדינות המרכזיות בה (כגון ספרד  או איטליה) עלולות לפרוש מהאיחוד, כל אחת מסיבותיה שלה. גם ביפן, בריטניה או שווייץ לא חסרות בעיות משמעותיות. העוצמה של הדולר הקנדי מול הדולר האמריקני, למשל, גורמת כבר כיום לחברות קנדיות רבות קשיים רבים וחלקן כבר נכנסו להליכי פשיטת רגל שכן הכנסותיהן מיצוא לארה"ב הצטמקו, העלויות גדלו ובצד השני של הגבול קרה תהליך הפוך שגרם לגידול משמעותי ביצוא מארה"ב לקנדה.

כבר עכשיו עולות "תלונות" מכיוון ראשי ממשלה, שרים ונגידים באירופה ובשאר העולם בנוגע לערכו הנמוך יחסית של הדולר ובהחלט לא מן הנמנע שבנקים מרכזיים יפעלו במאמץ מרוכז לייצוב הדולר בחודשים הקרובים, אם הוא ימשיך לאבד גובה. כבר בשער היחסי הנוכחי של הדולר יש נכסים רבים בתוך ארה"ב (נדל"ן, חברות ועוד) שהופכים למאוד אטרקטיביים עבוד קרנות השקעה, חברות ומשקיעים פרטיים בעולם שמזרימים כספים רבים לאמריקה, והתהליך הזה יימשך ואולי יתגבר בשנים הקרובות.

בשורה התחתונה: הדולר אולי ימשיך להחלש בשנה-שנתיים הקרובות מול חלק מהמטבעות, אבל הסיכוי לנפילה נוספת של 60% הוא נמוך. לדעתי, הסיכוי לתיקון בכיוון ההפוך בחודשים הקרובים יותר גבוה שכן כל החלשות נוספת של הדולר מערימה קשיים  נוספים על הכלכלות שסוחרות מול ארה"ב ולכן גם על ערך המטבע שלהן.