פעילות בעלי העניין מרכזת עניין רב בקרב פעילים בשוקי ההון בעולם, מכיוון שלבעלי העניין בחברות (בעלי שליטה, מנהלים בכירים ודירקטורים) יש כמעט תמיד גישה למידע שהמשקיע הרגיל, גם המוסדי, אינו יכול להגיע אליו. יש לא מעט משקיעים בשווקי המניות והאג"ח המנתבים את פעילותם במקביל לפעילות בעלי העניין.

בעלי העניין יכולים כמובן לפעול בשני הכיוונים: קניה או מכירה של מניות. בשוקי ההון האמריקנים נחשב יחס הנמוך מ-20 ל-1 לטובת המוכרים לאיתות שוורי. זאת מכיוון שכמעט תמיד בעלי העניין בחברות מוכרים הרבה יותר מניות מאלה שקונים (חלק נכבד מתנאי ההעסקה של מנהלים ודירקטורים, כידוע, מורכב מחבילות גדולות של מניות ואופציות). בחודש נובמבר עמד היחס על 13 בלבד. כלומר, על כל דולר אחד ששימש לרכישות, בכ-13 דולר בוצעו מכירות.

במונחים דולרים קנו ה"אינסיידרים" מניות בכ-297 מיליון דולר ומכרו בכ-3.8 מיליארד דולר. זו הרמה הנמוכה ביותר של מכירות מאז חודש נובמבר 2002. הענפים המרכזיים בהם נרשמו רכישות ערות של בעלי עניין הם חברות בניה ותשתיות, בנקים מקומיים וחברות הפועלות בתחום הקמעונאות באינטרנט.

כתבנו כאן לפני כשלושה שבועות על ההזדמנות לטווח ארוך שנוצרת במניות הנדל"ן על רקע המשבר הקשה בתחום זה בשוק האמריקני. בשתי תקופות דומות בעבר הלא רחוק נוצרה הזדמנות פטנסטית לרווחים של מאות אחוזים בכמה שנים, אבל נדגיש שוב, מדובר בהשקעה לטווח הארוך. כך, בתחילת שנות ה-80' החלו מחירי הנדל"ן בארה"ב לרדת בעת שהריבית על משכנתאות זינקה לשיא של כ-20% ושיעור האבטלה עלה ל-10% . הרבה מאוד אנשים באמריקה לא יכלו לרכוש בתים אז (וגם לא יכלו למצוא עבודה..). המשקיעים הבודדים שאזרו אומץ ורכשו מניות נדל"ן אז רשמו בחמש השנים שלאחר 1980 תשואה שהגיעה במקרים מסויימים ל-1000%. לאחר מכן נרשם בדפי ההיסטוריה אירוע דומה, אם כי חלש יותר בעוצמתו, במיתון של 1990-1991, בעת שמחירי הבתים ירדו אולם מחירי מניות הנדל"ן זינקו במאות אחוזים.

כיום, בדומה למצב אז, שווי חברות הנדל"ן בשוק נמוך בהרבה לעומת שוויין בספרים. המשקיעים מפוחדים וחוששים מאוד מעתיד שוק הנדל"ן ומחירי הבתים החלו לרדת (בשווקים מסויימים בארה"ב  נרשמו כבר ירידות של 50% מהשיא). משקיעים רבים חושבים שצריך לקנות את מניות הנדל"ן כשהשוק הריאלי יגיע לתחתית. זו טעות. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הריאלי כי הוא פועל על סמך ציפיות והערכות.

נחזור לבעלי העניין, ונתרכז בשלוש חברות בהן נרשמו רכישות ערות במיוחד. במניות NVR נרשמו בחודש נובמבר רכישות של בעלי עניין בהיקף של כ-52 מיליון דולר. שווי השוק של NVR עומד כיום על כ-2.6 מיליארד דולר והיא נסחרת במכפיל היסטורי של כ-8 ומחיר מניה של 508 דולר לאחר ירידה של כ-34.5% בחודשים האחרונים.

ב-MTH נרשמו רכישות בהיקף של כ-15 מיליון דולר. MTH התרסקה בשנתיים האחרונות בכ-83% ומחירה הנוכחי, 15.98 דולר, מייצג שווי שוק של כ-420 מיליון דולר בלבד. במניות ברוקפילד הומס (סימבול BHS) רכשו ה"אינסיידרים" מניות בכ-5.3 מיליון דולר, לאחר שמניה נפלה ביותר מ-60% מתחילת השנה, למחיר נוכחי של 15.22 דולר, מכפיל נמוך מ-5 ושווי שוק של כ-405 מיליון דולר. גם במניות נדל"ן אחרות, כמו פולטה הומס (PHM) או קיי.בי. הומס (KBH) נרשמו רכישות, אם כי בהיקפים נמוכים הרבה יותר.

בשורה התחתונה: הרכישות הגדולות במניות שהוזכרו מגדילות את הסבירות כי מניות הנדל"ן קרובות לתחתית. אין זה אומר שבשבועות הקרובים הן ירשמו עליות חדות אבל בטווח של שנתיים-שלוש קדימה מאוד ייתכן שסקטור הנדל"ן ירשום תשואה עודפת על כלל השוק.