פעמיים דחתה ריטליקס (סימול: RTLX) את פרסומן של התוצאות הכספיות לרבעון האחרון של 2005 ולשנה כולה, ולבסוף פרסמה אותן השבוע. העילה הרשמית לעיכוב הייתה החלפתו של משרד רואי החשבון של החברה, משרד קסלמן וקסלמן, והזמן הרב שנדרש למשרד החדש, קוסט פורר גבאי, להיכנס לעובי הקורה. כמובן שאין זה פשוט להכין דו"ח ביקורת לחברה בסדר הגודל של ריטליקס, הנסחרת בוול-סטריט ובתל אביב, אבל האם זה העניין היחידי?

אנחנו ממש לא יודעים, אבל אנחנו כן יודעים שהחלפה של משרד רואי חשבון היא לא אירוע שכיח, במיוחד בחברות גדולות ומכובדות, שיכול לרמוז על מחלוקות חשבונאיות בין מנהלי החברה ורואי החשבון שלה. אנחנו גם יודעים שעיכוב בדו"חות הכספיים, הוא כשלעצמו עלול לרמוז על אי הסכמות בקשר לטכניקות החשבונאיות ולמספרים שמקשטים את הדו"חות הכספיים.

לא ברור מה באמת קרה בריטליקס, המפתחת ומשווקת פתרונות תוכנה כוללים לתעשיית קמעונאות המזון, לסופרמרקטים, לחנויות נוחות, לתחנות דלק ולמסעדות. אנחנו מעדיפים להאמין שמדובר בעניין טכני בלבד - עיכוב בגלל עומס עבודה, אבל הדו"חות לרבעון הרביעי משדרים לנו "יצירתיות חשבונאית".

נתחיל בזה שריטליקס מעולם לא שלחה דו"חות מבולבלים כמו הפעם. עד עכשיו הקפידה החברה לדבר בשפה חשבונאית אחת ברורה ורהוטה - שפה שכולם מבינים ומבוססת על הכללים החשבונאיים המקובלים (GAAP - Generally Accepted Accounting Principles). בשפה הזאת ההכנסות הן הכנסות אמיתיות, הרווח התפעולי הוא אמיתי (מה שבפועל קרה בחברה בלי נטרול הוצאות חד פעמיות), בקיצור - דו"חות חשבונאיים אמיתיים בלי ייפוי מספרים.

אלא שמעכשיו ריטליקס מדברת בשני קולות. זה, אגב, די שכיח. רוב החברות הנסחרות בוול סטריט מדברות כיום בשני קולות - הקול הרשמי שמבטא את הגישה החשבונאית המסורתית והקול השני - תוצאות פרופורמה שאינן מבוססות על כללים חשבונאיים מקובלים ושמבטאים דו"חות שאינם כוללים הוצאות חד פעמיות או הוצאות שלפי החברות אין צורך להתייחס אליהם.

לריטליקס יש נסיבות מקלות. החברה החלה לפרסם מעין דו"חות כפולים בגלל צרות טובות. שנת 2005 הייתה פורייה במיוחד ברכישות, שתיים גדולות במיוחד - חברת IDS וחברת TCI האמריקניות תמורתן שילמה ריטליקס סכום כולל של כ-79 מיליון דולר. החברות הנרכשות מכרו בקצב שנתי מצרפי של 50 מיליון דולר ובעקבות התרומה הצפויה העלתה ריטליקס, עם הודעת הרכישה באפריל אשתקד, את התחזית העסקית שלה לכל השנה. עד אז ציפתה החברה לרווח של 13 מיליון דולר על הכנסות של 150 מיליון דולר, והתחזית החדשה הייתה לרווח של 15 מיליון דולר על הכנסות של 185 מיליון דולר. בסופו של דבר הרוויחה ריטליקס 15.5 מיליון דולר על הכנסות של 191.3 מיליון דולר, שזה מרשים בהחלט.

הרכישות האלו נרשמו בספרים בדרך המקובלת - הקצאת התמורה לנכסי הנרכשת. בשיטה הזו מקצים את התמורה קודם כל למה שידוע וברור - הנכסים המוחשיים, אחר כך לנכסים הלא מוחשיים, ובסוף, אם נשאר, מקצים מהתמורה למוניטין.

בלי להיכנס לתהליך הקצאה ולמשמעותו, נאמר רק שיש חשיבות מאוד גדולה לאופן שבו מקצים את התמורה. המוניטין, לדוגמה, אינו מופחת על פני השנים הבאות באופן שוטף (נבדק אחת לשנה ואם ערכו פוחת עושים התאמה חד פעמית) ולכן אינו מתבטא כהוצאה עתידית בדו"חות, בעוד שהנכסים הלא מוחשיים מופחתים על פני אורך חייהם ויוצרים בעצם הוצאה שוטפת ומתמשכת. אז מה עושים? מכינים דו"חות פרופורמה שמנטרלים את ההוצאה השוטפת הזו. זאת הסיבה שיש לריטליקס שתי שורות תחתונות.

לאנליסטים הפרופורמה קובעת

הרכישות הגדולות של 2005 גרמו לפער גדול בין הרווח החשבונאי האמיתי של החברה לבין הרווח המעין-רלבנטי להערכת העסק. הרווח פרופורמה, או אם תרצו רווח שלא על פי הכללים החשבונאיים (NON-GAAP), הסתכם בשנה כולה ב-19.6 מיליון דולר שהם 99 סנט למניה (בדילול מלא), לעומת רווח לפי כללים חשבונאיים של 15.5 מיליון דולר, 79 סנט למניה בדילול מלא. ההפרש - 4.1 מיליון דולר - נובע כולו מהפחתה של נכסים לא מוחשיים. גם בשנים קודמות, אגב, היו לריטליקס הפחתות בגין נכסים לא מוחשיים רק שאז הסכומים היו זניחים ובשבילם לא היה מקום להתאמץ ולמסור שני דו"חות כספיים.

גם ברבעון השני והרבעון השלישי של 2005 לא דיווחה ריטליקס על תוצאות שלא על פי הכללים. אף על פי שהרווח, כמובן, יכול היה להיות גבוה יותר, היא העדיפה לדווח בשיטה המסורתית. השינוי אירע ברבעון האחרון, שבו דיווחה החברה על התוצאות בשני האופנים - GAAP ו-NON GAAP. ריטליקס סיפקה תוצאות מרשימות - הרווח לפי הכללים החשבונאיים הסתכם ב-6.3 מיליון דולר, 32 סנט למניה (בדילול מלא), לעומת רווח מרשים עוד יותר - 7.3 מיליון דולר, 37 סנט למניה שאינו כולל את ההפחתה בגין נכסים לא מוחשיים (כ-1 מיליון דולר).

האינפורמציה החדשה - שלא על פי הכללים - בלבלה את המשקיעים, ובצדק. איזה רווח נכון ולמה צריך להתייחס? ובכן, אנחנו לא אוהבים את התשובה, אבל השוק פועל לפיה - השורה התחתונה בדו"ח החשבונאי אמנם מבטאת באמת כמה העסק הרוויח או הפסיד, אבל בשביל האנליסטים השורה התחתונה הקובעת היא הפרופורמה. הם מתעלמים מהוצאות כמו הפחתות נכסים לא מוחשיים שנובעות מרכישת פעילויות, שכן מבחינתם זאת הוצאה שאינה אינטגרלית לפעילות עצמה, אשר מבטאת את מחיר הרכישה ההיסטורי ואינה קשורה לפעילות העכשווית של העסק. נטרול ההפחתה מקובל עליהם והם אלו שקובעים את הכללים.

האנליסטים מפרסמים תחזיות שמבוססות על העקרונות שלהם עצמם, משמע רווחים פרופורמה, והחברות צריכות לעמוד בתחזיות אלו. השפה של וול סטריט ושל שאר בורסות העולם היא לא השפה הרשמית של החשבונאות, ולמרות חוסר ההיגיון שבזה, ככה זה עובד כבר שנים וככה זה יימשך, והשנה האבסורד מתחזק.

נס העמידה בתוצאות

החל מהשנה יש לרשום בדו"חות הכספיים את ההטבות בגין אופציות למניות למנהלים ולעובדים, כהוצאה. לא נרחיב עכשיו על הנושא המדובר ביותר בחשבונאות בשנים האחרונות , רק נזכיר שסביב העניין הזה התנהלה כמעט מלחמת עולם בין חברות הענק בוול סטריט לבין מוסדות התקינה החשבונאית. בסופו של דבר הוחלט כי יש לרשום את ההטבה כהוצאה ומוסדות התקינה חגגו את ניצחונם, אבל - וזה "אבל" גדול מאוד - מסתבר שזה היה ניצחון קטן מאוד. החברות פשוט למדו לעקוף את הרישום הזה באמצעות דו"חות הפרופורמה.

הן מדווחות על הרווח וההפסד החשבונאי כמתבקש על פי הכללים, אבל מוסיפות דו"ח או התאמה לדו"ח שמורידה את ההוצאות שעל פי גישתן אינן רלבנטיות, לרבות ההטבה לאופציות. לדו"ח הזה מתיישרים כולם, בגיבוי של האנליסטים. העילה להתאמה של עלויות האופציות במסגרת דו"ח פרופורמה היא שתהיה השוואה נכונה יותר לשנה הקודמת, אבל זה בהחלט יכול להפוך להרגל.

הנה, גם ריטליקס בתחזית ל-2006 מספקת רווח NON-GAAP שמנטרל את ההטבה בגין האופציות לעובדים. החברה מסרה כי היא צפויה להרוויח 21.7 מיליון עד 25.7 מיליון דולר , שזה אגב, נמוך מתחזית שנמסרה שבועיים קודם, של 23 מיליון עד 27 מיליון דולר, כאשר ההטבה של האופציות לעובדים בסך 2.9 מיליון דולר לא באה כאן לידי ביטוי.

חוץ מזה, החברה מנטרלת בדו"חות אלו את הפחתת הנכסים הלא מוחשיים בסך של 4.7 מיליון דולר (2.8 מיליון דולר נטו בהתחשב במס). למעשה, הרווח החשבונאי צפוי להסתכם ב-16 מיליון עד 20 מיליון דולר. אבל המספרים האלה לא מרשימים במיוחד לעומת ה-15.5 מיליון דולר שהחברה הרוויחה ב-2005, ולכן עושים דו"חות NON-GAAP, שם כבר הצמיחה ברווח בהחלט מרשימה.

הכנסת ה-NON-GAAP לרבעון הרביעי יצרה את הבלבול הגדול, אבל זה לא הכל. החברה מסרה ברבעון הרביעי על תיקון דו"חות קודמים - לרבעון השני ולרבעון השלישי של 2005. התיקון קשור גם הוא לרכישות שנעשו במהלך השנה. משהו בהקצאה שגובתה על ידי רואי החשבון הקודמים, קסלמן וקסלמן, שונה על ידי רואי החשבון החדשים, קוסט פורר וגבאי, כך שהייתה לכך משמעות מבחינת ההוצאות השוטפות. הרווח ברבעון השני ירד ב-1.6 מיליון דולר והרווח ברבעון השלישי קטן ב-300 אלף דולר, בסך הכל התיקון פגע בשורה התחתונה בשני רבעונים אלו בסך של 1.9 מיליון דולר - לא מעט לחברה שהרווח השנתי שלה הוא 15.5 מיליון דולר.

ולמרות התיקון הזה, שבעצם גרע מרווחי החברה 1.6 מיליון דולר, החברה הצליחה לעמוד בתחזית שנתנה. איך זה קרה? האמת שזה ממש נס - הגדלת ההוצאות בצורה משמעותית בדו"חות קודמים לרוב גורמת לאי עמידה בציפיות, אלא אם הרווחים ברבעונים הבאים מחפים על כך. זה מה שקרה כאן, אבל זה בהחלט מרשים כי הגידול ברווח ברבעון הרביעי לא מגיע מגידול משמעותי בהכנסות. ברבעון השלישי הרוויחה החברה 4.7 מיליון דולר על הכנסות של 52.5 מיליון דולר. ההשפעה של תיקון הדו"חות על הרבעון השלישי היא 300 אלף דולר, כך שהרווח האמיתי הוא 4.4 מיליון דולר. ברבעון הרביעי מכרה החברה ב-2 מיליון דולר יותר והרוויחה כ-2 מיליון דולר יותר. זה יכול לקרות ולפעמים זה קורה, אבל זה מאוד נדיר.