בשנת 1993 פוצלה החברה ל- 3 חטיבות עיקריות, כאשר הונפקו אספן נדלן ואספן נכסים, כך שאספן נדל"ן עוסקת בהקמת מבנים לתעשייה, אספן נכסים עוסקת בהקמת/ניהול מרכזים מסחריים (קניונים), ואספן בניה עוסקת בייזום פיתוח ומכירה של פרויקטים בענף הבניה למגורים, תיירות ומסחר. לאחר הפסדים כבדים בשנים 1994-1995, על סף פשיטת רגל, מכר מריו לזניק בשנים 1996-1998 בחלקים את אספן בניה לקבוצת רוכשים שעליה נמנו רו"ח יצחק סוארי ואליעזר פישמן.

בשנים 2005-2006 מכרו פישמן וסוארי את אחזקותיהם באספן בניה, לסקיווארדס השקעות, חברה שהייתה בבעלות שמעיה רייכמן ורוני צארום, ובאפריל 2007 רכש רוני צארום את החלק של שמעיה רייכמן בסקאיוורדס, והפך לבעל השליטה באספן.
זה על קצה המזלג ההסטוריה של מריו לזניק / אספן בניה, כאשר רק על עלילותיו של מריו לזניק בשנות התשעים אפשר לכתוב ספר שלם...

אספן נכסים נמצאת "על המדף" כבר למעלה משנה וחצי. במאי 2006 הציע שמעיהו רייכמן, שהחזיק באותו זמן באספן בניה דרך סקאיוורדס, לרכוש את אחזקות אספן בניה באספן נכסים, באמצעות חברה פרטית בשליטתו. היות שמדובר בעיסקת בעלי עניין, בוצעה הערכת שווי חיצונית לחברה, שנקבה בשווי חברה של 79 מיליון שקל לאספן נכסים. שמעיהו רייכמן הציע לרכוש את אחזקות אספן בניה בתמורה לסך של 80 מיליון שקל, שמשקפים שווי חברה של 90 מיליון שקל לאספן נכסים. לאחר חצי שנה, שבה היו עיכובים עקב התנגדות של חלק מבעלי המניות באספן בניה, ולאחר שכבר חלק מהכסף הופקד בידי שמעיה רייכמן, בוטלה העיסקה עקב אי-קיום מספר תנאים בהסכם בין שמעיה רייכמן.

מניית אספן נכסים הייתה רדומה ולא עניינה את המשקיעים עד שבעלי העניין התחילו להתעניין בחברה. החל מיוני 2006, עת הציע שמעיהו רייכמן את ההצעה הראשונה, המניה עלתה משער 3.00 לשער 5.00, עת התבטלה העיסקה (שווי החברה בשערי מניה לפי העסקה של רייכמן עמד על 5.65). כאשר העיסקה בוטלה, ניתן היה לצפות ששערי מניית אספן נכסים ירדו, אך הם הפתיעו והמשיכו לעלות, ולאחר מספר חודשים התבררה הסיבה – בחודש מאי נחתם מזכר הבנות למכירת החברה להרשי פרידמן, משקיע חרדי מקנדה, המחזיק בנכסים בכל העולם, וגם בפרוייקט המגורים "בארי נהרדע" בתל-אביב.

העיסקה עם הרשי פרידמן כבר נעשתה לפי שווי מחיר גבוה יותר -
הרשי הציעה לרכוש את אחזקות אספן בניה באספן נכסים תמורת 105 מיליון שקל, ששיקף מחיר של 118 מיליון שקל לחברת אספן נכסים. הצעתו הייתה גבוהה בכ-31% מההצעה שנתן שמעיהו רייכמן כמה חודשים לפני כן, ותג המחיר שיקף מחיר של 7.4 שקל למניה. בשלב הזה כבר מחיר המניה התנתק מהשווי הריאלי של החברה, ובמקביל שוק מניות הנדל"ן הגיע בדיוק לשיאו, מה שאיפשר למניית אספן נכסים להגיע עד לשער של 9.5 שקל למניה, 28% יותר ממה שהרשי פרידמן היה מוכן לשלם עבורה.

אלא שהחגיגות במניה היו מוקדמות מדי, ובסופו של דבר, לאחר מספר הארכות שניתנו לרוכש להשלים את קניית אספן נכסים, גם עיסקה זו לא יצאה אל הפועל.

בשלב זה, לאחר ביטול העיסקה ומשבר הנדל"ן, החלה מניית אספן נכסים לרדת בחדות, וכיום, חצי שנה לאחר שמניית החברה הגיע  למחיר שיא של 9.8 שקל למניה, מחירה עומד על 4.4 שקל, ירידה של 55%.

אספן בניה, לאחר שלא הצליחה למצוא רוכש לחברה, החליטה לנצל את הכסף מהגיוס הגדול שערכה בחודש נובמבר ולרכוש את החברה בעצמה. בהנפקה שכללה איגרות חוב ומניות, גייסה אספן בניה מהציבור 200 מיליון שקל באג"ח סטרייט (בריבית של 6.5%) ועוד 30 מיליון שקל דרך זכויות למניות החברה.

אספן בניה מבקשת לרכוש את מניות הציבור לפי שווי חברה של 83 מיליון שקל - שווי זה נמוך הן מההצעה של שמעיהו רייכמן שנקב במחיר של 90 מיליון שקל לחברה, והן מהצעתו של הרשי פרידמן, שנתן לחברה שווי של 118 מיליון שקל. על אף שהמחיר שמציעה אספן בניה גבוה ב-17.5% ממחיר הסגירה של המניה ערב ההצעה, הוא נמוך מהמחיר הממוצע של המניה בחצי שנה האחרונה, ואף נמוך מההון העצמי של החברה, שמסתכם ב-99.6 מיליון שקל - או במחיר מניה של 6.25 שקל.

אספן בניה, בדומה לבעלי שליטה אחרים בחברות בורסאיות, מנסה לנצל את הירידות במחירי המניה, על מנת לרכוש במחיר נמוך את מה שהיה שווה עד לא מזמן הרבה יותר. מחזיקי המניות מקרב הציבור נמצאים בבעיה – מצד אחד המחיר שהציעה אספן בניה נמוך מהצעות קודמות ונמוך מההון העצמי של החברה, אבל מהצד השני, המחיר הזה גבוה ממחיר השוק הנוכחי, וחוץ מאספן בניה, לא נראה שמישהו אחר יתעניין במניות שלהם, כך שאם ההצעה לא תתקבל, סביר להניח ששער המניה ירד בחזרה.