זאת ועוד: היא צומחת בשיעורים גבוהים מהמתחרות, מה שבעצם מעיד על הגדלת נתח השוק שלה. הצמיחה האורגנית שלה ברבעונים האחרונים מסתכמת ב-8%-10% ביחס לתקופה המקבילה ב-2006,  בשעה שהצמיחה של המתחרות היא סביב 4%.

תוסיפו לביצועים הטובים ולעליונות בשוק מערכות התשלום, הנהלה שיודעת לדבר בשפה של  וול-סטריט, ותקבלו את אחת המניות האהודות על האנליסטים בשנה האחרונה. בשבועיים האחרונים זינקה מניית החברה ב-17% לאחר פרסום דוחות טובים לרבעון הפיסקלי השלישי (רבעון שהסתיים ביולי)  והעלאת תחזיות לרבעון הרביעי (הרבעון שמסתיים באוקטובר). ובכלל -  מחיר המניה עלה בשנה האחרונה בכ-60% לשיא של 44.3 דולר (אחרי שבמהלך המסחר אמש העפיל המחיר ל-44.7 דולר), המבטא לוריפון שווי מכובד של 3.8 מיליארד דולר. 

השנה (המסתיימת באוקטובר) צפויה וריפון למכור ב-900 מיליון דולר ולהרוויח סביב 135 מיליון דולר (1.6 דולר למניה), ובשנה הבאה היא צפויה למכור ב-1 מיליארד ולהרוויח כ-165 מיליון דולר (1.91 דולר למניה). המספרים האלו מעניקים לה מכפיל רווח חזוי של 23, ובמילים אחרות החברה נסחרת במכפיל עתידי של 23 על הרווחים לשנה הבאה. זה לא נמוך, אבל כנראה שהשוק מאמין שכמו שבעבר הצליחה וריפון להכות את התחזיות היא תמשיך לעשות זאת בעתיד.  זה בהחלט אפשרי ואפילו סביר על רקע הצורך ההולך וגובר למוצריה והזכייה במכרזים גדולים בטריטוריות צומחות כמו סין ודרום מזרח אסיה בכלל, אבל אם כך מדוע עושה רושם שמר דאגלס ברג'רון, יו"ר ומנכ"ל וריפון לא ממש מוכן להמשיך את ההימור המוצלח שלו על וריפון. ברג'רון הוא האיש הדומיננטי בוריפון. הוא האיש שלקח אותה מקרטעת מהיולט פאקרד והפך אותה לענקית של ממש. הוא מנהל אותה ביד רמה והוא גם בעל המניות הפרטי הגדול בחברה.  בקיצור, וריפון זה ברג'רון וברג'רון זה וריפון, אבל כנראה שהדבק הזה פחות חזק מבעבר. ברג'רון מכר בשנתיים האחרונות כמות נכבדת של מניות וריפון (מכירות אוטומטיות). זאת זכותו, וברור לנו שאנשים רוצים לגוון את תיק ההשקעות שלהם, אבל לנו, אלו נראות מכירות משמעותיות מדי, תשפטו אתם: בשנת 2006 הוא מכר מניות ב-40 מיליון דולר ומתחילת השנה הוא מכר בעוד 42 מיליון דולר. 82 מיליון דולר בפחות משנתיים, כשנותרו לו מניות בערך של 85 מיליון דולר. במקביל למכירת כמחצית מאחזקתו הוא מתעניין בדברים מעבר לוריפון. נכון, מנכ"לים שהפכו לחברות אחזקה בפני עצמם זה כבר לא תופעה נדירה בוול-סטריט, ונכון – חברות בגודל של וריפון לא נשענות על איש אחד, אבל עדיין שמנכ"ל כברג'רון פוזל הצידה זה יוצר קצת אי נוחות בקרב חלק מהמשקיעים.

בשבוע האחרון חשף גולן חזני מ"ידיעות אחרונות" שברג'רון יחד עם קרן באטרי שהיא קרן ההשקעות המובילה בעולם בתחום התקשורת, הם השותפים הסודיים של מאיר שמיר בהתמודדות על גילת לוויינים (GILT) . הקבוצה צפויה להציע, על פי הדיווח בידיעות עד 11.5 דולר למניה, בעוד מחיר המניה בשוק כ-10.2 דולר, ובסה"כ להשקיע כ-450 מיליון דולר ברכישת כל הונה של גילת. העסקה עדיין לא בכיס – יוז המתחרה של גילת הציעה 12 דולר למניה, אבל עסקה איתה בעייתית מחינת ההגבלים העסקיים.   אולי כן ואולי לא, מה שברור שהחיבור של שמיר לשותפים האלו מעלה את סיכויו לזכות בגילת. אבל, כלל לא ברור שהחבירה של ברג'רון לשמיר וגילת תעשה טוב לבעלי המניות של וריפון.