סרגון (CRNT) אוגרת מלאי. בסוף הרבעון השני הסתכם המלאי ב-36 מיליון דולר, בהשוואה ל-32.1 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון ו-27.3 מיליון דולר בסוף שנת 2006. הגידול במלאי עולה על הגידול במכירות החברה, ומבטא יחס ימי מלאי (מלאי חלקי עלות מכירות כפול מספר הימים בתקופה) הולך וגדל. למעשה, מאז סוף 2006 עלו ימי המלאי (שמבטאים באופן פשטני את מספר ימי המכירה של המלאי במחסן) מ-117 יום ל-136 יום, ואם נלך רחוק יותר נראה שברבעון השלישי של 2006 הסתכם המלאי ב-21.3 מיליון דולר וביטא 92 ימי מלאי.

הגידול הזה מוסבר בחברה בצמיחה החזקה שלה. ההצטיידות במלאי אמורה לספק גידול בביקושים, ומעבר לכך, לטענת החברה חלק משמעותי ממלאי המוצרים הגמורים הוא מלאי שנשלח ללקוחות, אבל טרם התקבל אישור בגינו, כך שהא עדיין לא נחשב כהכנסה.

מגמה נמשכת של עלייה בימי המלאי, מרמזת שייתכן ומדובר בייצור מוגבר למלאי. ייצור כזה גורם להקטנת העלות ליחידה, הקטנת עלות המכר, ובהתאמה גידול ברווח הגולמי,  וגידול בשיעור הרווח הגולמי, שמחלחל לגידול ברווח וברווחיות התפעולית ובשורה התחתונה. גידול ברווח הגולמי וברווחיות הגולמית.

שיפור במרווח הגולמי התרחש בסרגון. האנליסטים מאוד מעודדים מהשיפור במחצית הראשונה במרווח הגולמי, אבל כאשר מייצרים יותר צפוי שהרווחיות תגדל. זה כלל חשבונאי פשוט (מעולם החשבונאות הניהולית), והנה הדוגמה - נניח שלחברה יש עלויות ייצור רבעוניות קבועות של 1 מיליון שקל, וכל יחידת מוצר דורשת עלויות משתנות של 1 שקל. החברה ייצרה ברבעון 3 מיליון יחידות, ומכרה  2 מיליון יחידות.  כל עלויות הייצור ברבעון מסתכמות ב-4 מיליון שקל (1 מיליון עלויות קבועות ועוד 3 מיליון עלויות משתנות). כל יחידת מוצר עלתה לחברה – 1.33 שקל (4 מיליון שקל חלקי 3 מיליון יחידות); החברה מכרה 2 מיליון יחידות ובמלאי נותרו 1 מיליון יחידות – משמע – עלות המכירות היא 2.67 מיליון שקל וערך המלאי 1.33 מיליון שקל.

מחיר המכירה לא משנה לעניין, אנחנו נראה עכשיו שאם הייצור היה גבוה יותר, עלות המכירות היתה יורדת. נניח שהחברה הזו מייצרת 5 מיליון יחידות ברבעון. עלויות הייצור כעת הן 6 מיליון שקל (1 מיליון קבועות ו-5 מיליון משתנות). כל יחידת מוצר עלתה לחברה 1.2 שקל (6 מיליון עלויות חלקי 5 מיליון יחידות) . הכמות הנמכרת – 2 מיליון יחידות ובמלאי יש כעת 4 מיליון יחידות. עלות המכר כעת היא , הוקוס פוקוס – 2.4 מיליון שקל, נמוכה מהמצב הקודם. הרווח הגולמי, התפעולי והנקי, כמובן גדולים יותר במצב השני.

במצב השני פשוט ייצרנו יותר יחידות. הייצור המוגבר מוריד את העלות ליחידה (מאחר שיש מרכיב של עלויות קבועות שמתפזר על מספר יחידות רב יותר), וכך מקבלים עלות מכר קטנה יותר. מנגד, המלאי גדל, הרי במצב כזה יש ייצור מוגבר שלא למכירה והוא נשאר במלאי. ומכאן, שהסימן הבולט של התופעה הזו הוא גידול במלאים. זה לא כזה שחור ולבן. במציאות יש לבדוק את השינוי על פני התקופה בעלויות הקבועות וכן את העלויות המשתנות על פני התקופה. בפועל, העלות ליחידה משתנה בגלל שינויים בעלויות הקבועות והמשתנות על פני התקופה כך שירידה בעלות ליחידה לא בהכרח מיוחסת למלאי מוגבר, ועדיין, הניסיון מלמד שכאשר רואים גידול במלאים לצד שיפור במרווח הגולמי קיים חשש שמדובר בייצור רק לשם שיפור הדוחות. 

ובחזרה לסרגון. הסימנים המחשידים אמנם קיימים, וצריך לעקוב אחרי הנתונים האלו גם ברבעונים הבאים, אבל אנחנו כאמור נותנים

קרדיט להנהלת החברה ומקווים שהמלאי הגדול משמש גיבוי לגידול בפעילות הצפוייה.