נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הפתיע את מרבית הכלכלנים והחזאים במשק והוריד אתמול את הריבית במשק בחצי אחוז לרמה של 3.75%. זאת למרות שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על כ-3.5%, מעל ליעד הממשלתי של 1% עד 3%. בעקבות ההחלטה שקיבל פישר פורסמו כמה מאמרים שעיקרם : הנגיד נכנע ללחצים שהופעלו עליו על ידי התאחדות התעשיינים, יו"ר ההסתדרות וגורמים נוספים במשק.

פישר אכן לקח הימור, אבל ההימור הזה הרבה יותר מחושב מההימור של דוד קליין, נגיד הבנק בסוף 2001 שהחליט להוריד את הריבית ב-2% מ-5.8%, כשאז היה מצב המשק שונה בתכלית. נכון, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים גבוהה יחסית, אבל ציפיות האינפלציה לשנה קדימה עומדות על כ-2%-2.1% והאינפלציה הבסיסית במשק על כ-1.6% (הגורמים העיקריים שתרמו לעליה באינפלציה הם מחירי מוצרי האנרגיה והמזון).

בכל אופן, נכנע ללחצים או לא נכנע ללחצים, ההחלטה של הנגיד מאתמול משדרת דבר אחד ברור: הריבית הריאלית תמשיך להיות נמוכה גם בחודשים הקרובים וככל הנראה גם בשנים הקרובות. ועוד דבר: הצמיחה והתעסוקה במשק חשובים לא פחות והאינפלציה, וגם אם היא תהיה שנה נוספת גבוהה במקצת מהיעד הממשלתי, זה ממש לא נורא.

הסיבה העיקרית להורדה החדה לדעתי היא שפישר פשוט רצה להמנע ממצב בו הוא נגרר על ידי השווקים, בדומה לעמיתו בן ברננקי, להורדת ריבית חדה בעוד שבוע, שבועיים או חודש. אז הוא הקדים וביצע את ההורדה כבר עכשיו. גם כך המדדים הקרובים צפויים להיות אפסיים או שליליים ואם הריבית היתה נשארת ללא שינוי או יורדת ברבע אחוז, הדולר היה ככל הנראה נופל ל-3.40-3.50 שקלים, מה שהיה משפיע כמובן על קצב האינפלציה וגורר הורדת ריבית חדה. אבל אז זה היה בלית ברירה ובעקבות ההתרחשויות (בארה"ב נהוג הביטוי Behind the curve ).

אגב, בכלל לא בטוח שהשקל יפסיק להתחזק מול המטבעות המרכזיים ובעיקר מול הדולר בחודשים הקרובים. הריבית היא גורם שמאוד משפיע על המסחר במטבעות אבל יש גם גורמים רבים אחרים.

יש כאן הימור מסויים, ללא ספק. אבל הסיכוי שנראה התפרצות אינפלציונית בדומה לחצי הראשון של 2002 ובעקבותיה סדרה של העלאות ריבית חדות הוא קלוש הפעם, כך שההימור ראוי ומחושב.

בבנק ישראל אמרו אתמול כי החשש מהתפשטות המיתון האמריקני לתוך המשק הישראלי הוא השיקול שהכריע את הקו בכיוון הפחתת ריבית גדולה יחסית. בנוסף, מעריכים שם שהריבית בארה"ב תמשיך לרדת גם בחודשים הקרובים.  

בבנק ישראל מסבירים כבר כמה חודשים כי ישנם שני כוחות מנוגדים המשפיעים על האינפלציה במשק. מצד אחד, ישנו תהליך של עליית מחירים כוללת בהובלת מוצרי המזון והאנרגיה. בנוסף, תהליך הצמיחה המהירה של המשק הישראלי אשר בא לידי ביטוי בעלייה בביקושים גרם אף הוא לעלייה במחירים. מנגד, התיסוף מתמשך של השקל מול הדולר ושאר המטבעות המרכזיים ממתן את עליית המחירים הנומינלית. גם ההאטה בארה"ב, באירופה וביפן פוגעת ביצוא וצפויה להקטין את קצב הצמיחה השנה ל-3.6%.