איזי אנרגיה, פעילה בשני תחומים  עיקריים: תחום השיווק הקמעונאי, הכולל מכירת דלקים בתחנות דלק ומכירת מוצרים שונים בחנויות הנוחות, ותחום השיווק הסיטונאי, שבן החברה מוכרת דלק לתחנות תידלוק שלגביהן יש לחברה זכויות לאספקת דלקים.
החברה קונה מקבצים של תחנות דלק, מוכרת את הנדלן בתחנות הדלק למשקיעי נדל"ן, ומחכירה מהם בחזרה את התחנות. לחברה מטה גדול בארה"ב, שמיועד לעבוד עם מספר גדול של תחנות דלק, ולכן החברה רוצה לגייס כסף, על מנת להתרחב.

איזי אנרגיה, הייתה שלד בורסאי בשם עדירון, שנרכש בקיץ 2006 על-ידי אלי זהבי, שהיה בעבר סמנכ"ל קבוצת דלק ובעל ניסיון בפעילות אנרגיה בחו"ל. באוקטובר 2006, הנפיקה איזי באמצעות זכויות למניות, וגייסה כ-8 מליון ₪, בעיקר מבעלי החברה, ובפברואר 2007 גייסה החברה 100 מליון ₪ באג"ח סטרייט ובכתבי אופציה למניה. האג"ח משלמות ריבית של 6.75%, וקרן האגח נפרעת ב-5 תשלומים החל מ 2010. כעת החברה צריכה כסף נוסף להתרחבות, אלא שהפעם השוק כבר יותר סקפטי לגבי החברה.

הניסיון הראשון לגייס הון נוסף כלל הנפקה לציבור של מניות, סידרה חדשה של אג"ח וכתבי אופציה למניות. החברה יצאה להנפקה בחודש ינואר האחרון, ולמרות תשואה אפקטיבית בהנפקה של 10.8%, לא הייתה התלהבות מצד המשקיעים המוסדיים, וההנפקה לא יצאה אל הפועל.

באיזי ובכלל חיתום עשו חושבים איך אפשר בכל זאת לגייס כסף, ומצאו נוסחת קסם.

בתקופה האחרונה, חברות אשר גייסו כסף במהלך 2007 ובין השאר הנפיקו כתבי אופציה לאיגרות חוב קיימות, רוכשות בעצמן את האופציות וממירות אותן לאג"ח הקיים של החברה ואשר נסחר בבורסה.
לרוב האופציות הללו נמצאות מחוץ לכסף, כך שעבור הציבור אין טעם לרכוש את האופציות ולבצע המרה, אבל עבור החברה כדאי לעשות זאת, כיון שזו הדרך היחידה עבורה לגייס חוב נוסף (ויקר), בתנאי השוק הנוכחיים. החברות פשוט מטיידות באג"ח במטרה למכור את האגח בשוק כאשר התנאים יהיו טובים יותר.

באיזי, החליטו לקחת את התרגיל הזה צעד אחד קדימה.

לחברה יש כבר איגרות חוב מההנפקה הקודמת בפברואר 2007, שנסחרות כרגע בתשואה של 13.1% במחמ של 3.4 שנים. אז מה עושים? מנפיקים רק כתבי אופציה לאיגרות חוב, במחיר המינימלי ביותר שהבורסה מאפשרת 1 אגורה. ומה בכל זאת ימשוך את משקיעים להזמין את האופציות, על-אף המחיר הנמוך? ערך הזמן.

לערך הזמן יש מחיר, שנגזר מנוסחאות תיאורטיות. כמה יהיו מוכנים המשקיעים לשלם על ערך הזמן ? את זה נדע רק בתוצאות של המכרז. המחיר המינימלי הוא אמנם 1 אגורה, אולם כאן כבר ברור שההנפקה תיסגר במחיר גבוה יותר.
האופציות מונפקות לתקופה של חצי שנה, ועל-אף שמחיר המימוש צפוי להיות גבוה משמעותית ממחיר האג"ח בבורסה, ולמעשה הן בוודאות יהיו מחוץ לכסף, ערך זמן של אופציות כאלו לרוב גבוה מ-1 אגורות. בצורה הזו משקיעים שמאמינים שיוכלו לרשום רווח הון, יזמינו את החבילה המוצעת בהנפקה, במחיר שלדעתם ישאיר להם מקום לרווח, וימכרו את האופציות במסחר השוטף.
ואם בכל זאת (הסבירות נראית נמוכה) לא יהיו קופצים על החבילה הזו – כלל פיננסים תיקח את הסחורה שתיוותר, כאשר הסך הכספי מבחינתה שתצטרך להשקיע הוא שולי ביותר לעומת הרווח שהיא תרשום בגין המהלך הפיננסי הזה, שעליו נפרט בהמשך.

לאחר ההנפקה, מי שהזמין בהנפקה ירצה למכור את האופציות שקיבל בחבילה, שכן הסיכוי שמחיר האגח יעלה, הוא נמוך מאוד, ולכן אין כדאיות באחזקת כתב האופציה.
 ומי יקנה את כתבי האופציה שהציבור? ניחשתם נכון, איזי אנרגיה, החברה.
החברה תקנה את האופציות, תמיר אותם לאיגרות חוב, ותמכור את איגרות החוב החדשות בבורסה. למעשה יש כאן הרחבת סידרה, אלא שהיא נעשית בדלת האחורית, שתביא גם ללחץ גדול על מחזיקי האג"ח הנוכחיים.

בשבוע שעבר, חברת סנטראל יורופיאן ביצעה הרחבת סידרה לאג"ח הקיימת שלה, אלא שהיא עשתה זאת בצורה מסודרת, עם מכרז מוסדי וציבורי, ובסופו של דבר ההנפקה נסגרה עם חיתום יתר, ובמחיר גבוה מהמחיר המינימלי שהחברה קבעה בתשקיף.
 במקרה של איזי, החתמים הבינו שאין ביקוש לסחורה שהיא מציעה, ולכן נאלצו לעשות הרחבת סידרה קיימת, בדרך מקורית משהו. ההימנעות המוחלטת של המשקיעים המוסדיים מהשקעה בחברה, מהווה אינידקטור טוב למצבה של החברה, שכבר היום ממונפת מאוד ובעלת הון עצמי קטן ביחס לגודל הפעילות.

גיוס כסף בצורה הזו, תהיה יקרה מאוד לאיזי. כמה יקרה? בואו נבדוק.
ניקח הנחה ריאלית, שהמכרז על כתבי האופציה ייסגר במחיר של 20 אגורות לכתב אופציה,
כאשר כפי שתיווכחו בהמשך, העניין מאוד שולי אם החברה תקבל 10 אגורות עבור כל כתב אופציה או 50 אגורות, ביחס להוצאה הכללית.
החברה מנפיקה מליון כתבי אופציה כאלו, ובהנחה ריאלית שתקבל עבור כל כתב אופציה 20 אגורות, היא תקבל תמורת האופציות 200,000 ₪. מליון כתבי האופציה הללו ניתנים להמרה ל 100 מליון איגרות חוב, תמורת מחיר מימוש של 93 אגורות לכל כתב אופציה.
איזי או חברת בת שלה, ירכשו את כל כתבי האופציה (כאשר המחיר בו ירכשו את כתבי האופציה הללו לא משנה יותר מדי את המספרים) ויבצעו המרה של כתבי האופציה, וישלמו עבורם 93 מליון ₪. כעת איגרות החוב נמצאות אצל החברה, כך שהיא בעצם העבירה כסף מיד ימין ליד שמאל, ועל מנת שבאמת תוכל להשתמש בכסף, היא צריכה למכור את איגרות החוב שברשותה לציבור, וכך ייכנס כסף "אמיתי" לחברה.
כמה כסף אמיתי ייכנס לחברה? זה כבר תלוי באיזה שער תצליח איזי למכור את איגרות החוב לציבור. כיום נסחר האגח במחיר של 84 אגורות כך שלמעשה אם החברה תצליח למכור את כל איגרות החוב שברשותה במחיר הזה (וזה ממש לא בטוח), היא בעצם תיפגש עם 84 מיליון שקל, אבל עלות המימון שלה תהיה מעל 13% בשנה,

אז מי בכל זאת ירוויח מההנפקה המשונה הזו?
כנראה שכלל פיננסים חיתום, בהובלת צחי סולטן.
לאחר שלא הצליחה להוציא לפועל הנפקה בדרך הנורמלית, בכלל פיננסים הינדסו סוג של הנפקה, שכנראה הם יהיו המרוויחים הגדולים  ממנה.
כלל פיננסים תקבל עבור ההנפקה 700,000 ₪, יותר מכל תמורת ההנפקה, ואם יומרו כל כתבי האופציה לאיגרות חוב (למעשה הסידרה הקיימת תגדל ב 100 מליון אג"ח נוספים) – תהיה החברה זכאית לתשלום של עוד 3%, קרי 3 מליון ₪. בתמורה תספק כלל פיננסים חיתום מלא להנפקה, אם וכאשר לא תהיה היענות מהמשקיעים, אולם סיכוי זה קלוש, וגם אם כלל פיננסים תצטרך לקנות סחורה כדי לסגור את ההנפקה, זו תהיה מבחינתה השקעה כספית זניחה, שכן היא תסגור את ההנפקה במחיר של 1 אגורה לכתב אופציה, המחיר המינימלי בהצעה.

השורה התחתונה מההנפקה הזו, היא שבמצב הנוכחי נראה שצריך  להתרחק מכל ניירות הערך של איזי אנרגיה. איזי תתחיל להרוויח רק כאשר יהיו לה מספר גדול של תחנות דלק, וכך עלויות התקורה שכרגע גבוהות יחסית להכנסות, יירדו. לשם כך בדיוק היא צריכה את הכסף.
 במצב הנוכחי, ללא כסף נוסף, נראה שהיא תתקשה להחזיר את החוב הנוכחי שלה. אלא שגם את המהלך הזה יצליח, ספק אם רכישה נוספת של מקבצי תדלוק תכסה על העלויות הגבוהות של הגיוס הזה. מעבר לכך, האג"ח של החברה עלול לסבול מסנטימנט שלילי בחודשים הקרובים בעקבות המרת כתבי האופציה לאגרות חוב, והמינוף הנוסף רק מגדיל את סימן השאלה סביב יכולת ההחזר של החברה.