בדו"חות הכספיים של בי קונטקט לרבעון הראשון של 2007, יש נתון לכאורה תמוה. בצד ההתחייבויות שבמאזן החברה מופיע סעיף - איגרות חוב נטו בסכום של 0 שקלים. מה זה הנטו? ואיך זה שחוב עומד על 0? תשובות בביאורים.

הסעיף שולח אותנו לביאור מספר 4, אבל הוא אינו מדבר על איגרות החוב. ניחא, כנראה טעות סופר קטנה. כשמחפשים בביאורים האחרים מוצאים את התשובה בביאור מספר 1. שם מתארת החברה את ההנפקה לציבור מלפני כשנה. נוסף להנפקת המניות, גייסה החברה 12 מיליון שקל בחוב. היא הנפיקה איגרות חוב לציבור בריבית של 8%, ועד כאן זה סיפור ידוע ומוכר של עשרות חברות ציבוריות. אבל המיוחד בסיפור של בי קונטקט הוא השימוש בכספי ההנפקה. "החברה תפקיד את מלוא קרן איגרות החוב (סדרה א') בפיקדון בנקאי", התחייבו בבי קונטקט טרם הגיוס מהציבור, "או תרכוש איגרות חוב ממשלתיות". התחייבו וקיימו.

בי קונטקט, המספקת שירותי תוכן ופרסום סלולריים ולאחרונה נכנסה לתחום התוכן באינטרנט, גייסה דרך הנפקת איגרות החוב כ-20 מיליון שקל, וכל הסכום הזה הושקע כפי שהתחייבה בפיקדונות ואיגרות חוב. "להבטחת פירעון קרן איגרות החוב, החברה תפקיד את קרן איגרות החוב בחשבון בנק על שמה, בבנק ישראלי בעל דירוג במועד ההנפקה של AAA, או Aaa. כמו כן, תיצור החברה לטובת הנאמן שעבודים כדלקמן: שעבוד קבוע מדרגה ראשונה על זכויות החברה בחשבון, ושעבוד שוטף מדרגה ראשונה על כל הכספים והנכסים המופקדים מעת לעת בחשבון".

החברה התחייבה וקיימה את כל הנדרש ממנה על פי התשקיף, ולפני שנשאל למה החברה מתנדבת להפסיד כסף (הריבית שמקבלים המשקיעים על איגרות החוב שהונפקו גבוהה מהריבית שהיא מקבלת על הפיקדונות) ונקבל תשובה שזה לא ממש כך, נחזור לרישום החשבונאי בדו"חות.

משלמת יותר, מקבלת פחות

במאזן של החברה היא החליטה פשוט להתעלם מהנפקת האג"ח, כשבמקביל היא גם מתעלמת מההשקעות שכנגד האג"ח - בפיקדונות ואיגרות חוב ממשלתיים. את זה היא מציינת בביאור לדו"חות הכספיים: "איגרות החוב (סדרה א') מוצגות בדו"חות הכספיים בקיזוז הפיקדון המשועבד להבטחת פירעונן". זה מסביר לנו את ה-0 שמוצג בסעיף איגרות החוב נטו. הרציונל של ההצגה מובן וברור ברמה הכלכלית, אבל מבחינה חשבונאית יש כאן בעצם מידע חשוב ומהותי שמפורט רק מחוץ למאזן.

ההצגה הזו אולי אפשרית על פי כללי החשבונאות, ורק תחת תנאים מאוד ייחודיים של פיקדון (מול איגרות החוב) שלא ניתן לגעת בו ולא יוצר חשיפות כלכליות לחברה על פני התקופה, אבל הצגה מפורטת של הסעיפים - התחייבות בגין איגרות החוב ומולה השקעה בפיקדונות לרבות פירוט הפיקדונות ותנאיהם (פיקדון סגור או פתוח, מהי התקופה ומהו שיעור הריבית) - הייתה מועילה למשקיעים.

אנחנו לא יודעים על פי הדו"ח לרבעון הראשון מה סכום הקרן של איגרות החוב, וגם לא יודעים מה סכום הפיקדונות שהחברה השקיעה בהם. אנחנו לא יודעים מהם תנאי הפיקדון (או פיקדונות), ולא יודעים מהם התנאים למכירת הפיקדון. בקיצור, אנחנו לא יודעים הרבה. למרות שאפשר להעריך את סכום הקרן והפיקדון, ואפשר להניח שהכל נעשה כמו שצריך ואין כאן חשיפות נוספות לחברה, טוב היה אילו היו מפרטים זאת. במיוחד בשעה שקרן איגרות החוב המוערכת במעל ל-20 מיליון שקל היא מאוד מהותית לחברה, שהונה מסתכם בסביבות ה-9 מיליון שקל.

זה נכון לרבעון הראשון, כאשר בדו"חות השנתיים המפורטים יותר החברה מנדבת מידע נוסף, אם כי עדיין לא מלא. בי קונטקט מפרטת בביאור מספר 14 את הרכב הסעיף - איגרות החוב נטו. איגרות החוב מסתכמות ב-20.6 מיליון שקל, הפיקדון בסכום זהה - 20.6 מיליון שקל והנטו - 0.

איגרות החוב האלו הונפקו לפני כשנה בריבית של 8%. למעשה, בשלב הראשון הונפקו איגרות חוב בערך של 12 מיליון שקל, ואחרי תקופה קצרה מומשו האופציות לאיגרות חוב בהיקף של מעל 8 מיליון שקל. סה"כ: מעל 20 מיליון שקל. הריבית על האיגרות משקפת ושיקפה פרמיה על ריבית הפיקדונות חסרי הסיכון גם במועד הגיוס. משמע, במחשבה תחילה, החברה ידעה לכאורה שהיא הולכת להפסיד על הנפקת האג"ח. היא משלמת 8%, ובמקביל היא משקיעה בפיקדונות שמספקים לה תשואה של 4.28%-4.4%. זה הפסד של 3.7%-3.8% בשנה.

אנחנו בטוחים שבי קונטקט לא מתנדבת להפסיד כסף, ואנחנו גם בטוחים שהמהלך הזה מאוד משתלם לה. ראשית, בגלל שלא בטוח שחברה יחסית קטנה כבי קונטקט הייתה מצליחה להגיע לבורסה ללא הוספת מרכיב האג"ח בהנפקה. היא הייתה מוכנה לשלם את המחיר ולהבטיח תשואה גבוהה באג"ח, סוג של סוכריה למשקיעים, העיקר שהנפקת האקוויטי (מניות) תצליח.

שנית, לא מדובר באג"ח סטרייט, אלא באג"ח להמרה. בי קונטקט הנפיקה איגרות חוב שעשויות להפוך למניות. על האופציה הזו (אופציה למימוש למניות), בי קונטקט מוכנה לשלם בהפסד של 3.7%-3.8%. אחרי הכל מה זה הפסד של כמה מיליונים בודדים, אם החברה מצליחה לגייס כמה עשרות מיליונים טובים.

3 מיליון זה לא כסף?

ההפסד הזה, שמתבטא כאמור בפער הריביות, מוצג במאזן החברה בשני סעיפים: ריבית איגרות חוב לשלם וזכאים. בסוף שנת 2006 הסכום הזה עמד על 2.981 מיליון שקל. מתוכו הוצג בסעיף הספציפי (ריבית ואיגרות חוב לשלם) סכום של 2.296 מיליון שקל, ובסעיף זכאים סכום של 685 אלף שקל. ברבעון הראשון אנחנו רק יכולים לנחש שאין בסעיף הזה שינויים משמעותיים. על כל פנים, מדובר בעצם בהפסד של כ-3 מיליון שקל שמלווה את החברה מאז ההנפקה.

ההפסד הזה הוכר בעצם עם הנפקת החברה. "החברה ניכתה מתמורת ההנפקה נטו בגין המניות סך של 2.981 מיליון שקל, המהווים את ההפרש המהוון ליום המאזן בין הריבית שנושאת איגרות החוב סדרה א' (8% בשנה) ובין הריבית שנושא הפיקדון (4.28% ל-4.4% לשנה)", מוסרת החברה בביאור בדו"חות השנתיים.

כן היא מדווחת בביאור על ההון העצמי בדו"חות השנתיים כי: "כל הוצאות ההנפקה יוחסו למניות, וכן יוחסו למניות הפרשי ריבית בסך של 2.981 אלף שקל, המהווים את ההפרש המהוון ליום המאזן". מה זה אומר? זה אומר שהחברה אפילו לא רשמה הפסד חשבונאי בגין הפרשי הריבית. היא אמנם מפסידה כלכלית את פער הריביות מדי שנה בשנה, אבל ההצגה החשבונאית היא הקטנת ההון העצמי (דרך הקטנת התמורה ממניות בהנפקה), ללא שום הצגה בדו"ח רווח והפסד.

כבר בשלב ההנפקה החברה טענה ככל הנראה שהנפקת האג"ח להמרה היא לא ממש גיוס כספי, ולראיה כל הכסף מתמורת הנפקת האג"ח הולך לפיקדון, שאפילו מספק תשואה נמוכה יותר. מכאן שהנפקת האג"ח באה לשרת כוונה אחת: הנפקת מניות עתידית, אם בעלי האג"ח להמרה ימירו איגרות אלו למניות. לפיכך, ובהתאם למוטו של גישה זו, ההנפקה בשנה שעברה היא הנפקת מניות אמיתית עם אופציה להנפקת מניות עתידית. כתוצאה מכך, רשמה החברה את כל העלויות שבהנפקה, לרבות ההפסד שנגרם בגין פערי הריביות במסגרת התמורה מהנפקת המניות. כלומר, העלויות וההפסד הפחיתו את התמורה בגין הון המניות המונפק. אלו הן פעולות במישור ההוני של החברה, ולא במישור התוצאתי. שם כאמור לא רואים את ההפסד הזה.