בימים האחרונים חזר משבר המזון העולמי לכותרות העיתונים ואתרי האינטרנט. בעת שמחירי האורז, התירס, הנפט וסחורות מרכזיות נוספות שוברים שיאים כמעט מדי יום ומחירי מוצרי המזון בשווקים גם כן עולים, כמעט מובן מאליו שהדרך לכותרות ולעיסוק כמעט יומיומי בסוגיית משבר המזון תהיה קצרה.

בסקר שערך הפיננשיאל טיימס בחמש מדינות – ארה"ב, ספרד, צרפת, גרמניה ואנגליה – בקרב יותר מ-6,000 בוגרים, נמצא שמרבית הנשאלים ציינו את עליית מחירי הסחורות כגורם המרכזי המסכן את הצמיחה והכלכלה העולמית.

בתחילת השבוע הזהירו ראשי הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, רוברט זוליק ודומיניק שטראוס קאהן , כי נסיקת מחירי המזון תגרום לעולי רב יותר בקרב מאות מיליוני אנשים בעולם, רעב כבד ואף מלחמות.

לפני כשלושה חודשים פרסמנו כאן מאמר תחת הכותרת "האיום הגדול ביותר על הבורסות" שעסק בעליית מחירי הסחורות החקלאיות, סיבות ותחזית. לצערינו, התחזית התממשה וככל הנראה העליות במחירי הסחורות החקלאיות ומוצרי המזון ימשכו השנה וגם בשנים הבאות.  ככה זה כשמאות מיליוני או אף מיליארדי אנשים בעולם משפרים במהירות יחסית את רמת חייהם, עוברים לצרוך הרבה יותר מוצרי בשר וחלב ומנגד צד ההיצע מתרחב בקצב הרבה יותר איטי, אם בכלל.

אז כתבנו כי "העליה במחירי הסחורות החקלאיות מסוכנת ומפחידה הרבה יותר מעליית מחיר הנפט, שכן הביקוש למזון הרבה יותר קשיח ומלבד ההשפעה האינפלציונית שלו יש גם השפעה מרחיקת לכת על ציבור עצום של אנשים בארץ ובעולם הנגררים למלחמת השרדות יומיומית. מכאן הדרך מתקצרת לחוסר יציבות חברתית במדינות רבות בעולם. ממשלות רבות, לכן, צפויות בנקודה מסויימת להתערב בנעשה בשווקים, אם בצורה של מתן סובסידיות שונות לאוכלוסיות נזקקות, עידוד חקלאים להשקיע בהרחבת שטחי הגידולים או התערבות אחרת".  זה כמובן נכון גם היום וככל הנראה יהיה נכון עוד לא מעט זמן.

עלייה חדה במחירי הדלק, שימוש ביבולים לצורך הפקת ביו-דלקים, פגעי מזג אוויר היו הסיבות העיקריות שהקפיצו לאחרונה את מחירי המזון לשיאים חדשים. קרנות גידור ופעילות של משקיעים אחרים בשווקי החוזים העתידיים תורמת להעצמת המגמה.

מחיר חוזה למאי על האורז ממשיך לטפס, זה היום הרביעי ברציפות, ועלה ב-2.2% לרמת שיא של 23.05 דולר ל-100 פאונד (כ-45.5 קילוגרם). אנליסטים ציינו כי ההיצע מאוד מוגבל כך שכל תזוזה מכיוון הביקוש מקפיצה את המחירים, בשוק שהוא רגיש מאוד. בשנה האחרונה הוכפל מחיר האורז, כשעיקר העליה היתה בחודשיים האחרונים.

כמה מדינות מתפתחות בעולם הגבילו בשבועיים האחרונים את ייצוא האורז וסחורות חקלאיות אחרות מתחומן בניסיון לבלום את עליות המחירים החדות בשוק המקומי ולהרגיע את האוכלוסיה הזועמת. יצואניות מובילות דוגמת סין, הודו, מצרים ווייטנאם, אסרו על יצוא אורז מתחומן או הגבילו אותו. כתוצאה מכך, יבואניות אורז דוגמת הפיליפינים, בנגלדש ואפגניסטן נפגעו קשות.

הפיליפינים מתכננת לקנות היום כ-500 אלף טון אורז וכמות דומה ב-5 במאי. טורקיה עשויה לרכוש היום או בימים הקרובים כ-180 אלף טון על מנת לספק ביקושים ולהגדיל מלאים לפני שעליות המחירים יימשכו.

העליות החדות במחירי האורז משפיעות גם על המסחר בחיטה, תירס וסויה. מחיר חוזה על החיטה ליולי רושם עליה של 1.1% ל-9.49 דולר לבושל, תירס למאי מוסיף חצי אחוז ל-6.067 דולר לבושל  והסויה עולה 1.3% ל-13.78 דולר לבושל. חולשת הדולר תורמת אף היא לעליית המחירים, שכן החוזים על הסחורות נקובים בדולרים.

בשבועות האחרונים אירעו מהומות במדינות רבות (יותר מ-30) בעולם, שמרבית האוכלוסיה שלהן עניה ומתקיימת על פחות מ-2 דולר ביום.

כיל ומכתשים אגן ימשיכו ככל הנראה להנות מהמשך המגמה החיובית בסחורות החקלאיות והגדלת שטחי הגידול. מכתשים אגן פועלת בעיקר בתחום של מוצרי הדברה לחלקאות וכיל צפויה להנות מהמשך גידול בביקוש לדשנים. עם זאת, העליה החדה והמהירה במחירי המניות של החברות הפועלות בתחום בארץ ובעולם (תסתכלו על הגרפים של פוטאש (POT) ומוזאיק (MOS) למשל) מגדילה את הסיכוי לתיקון חד למטה בקרוב. נראה כי כל החדשות הטובות (או הרעות, תלוי מאיזה כיוון מסתכלים על ההתרחשויות) כבר מגולמות במחירי המניות וההתפתחויות האחרונות בעולם אינן מבשרות טובות.

תחום נוסף שיפגע כמעט בודאות הוא הביו-דלקים, לפחות אלה המבוססים על תירס וסחורות נוספות שמשמשות כמזון בסיסי לאוכלוסיות עניות בעולם. ארה"ב, בה מיוצר אתנול בכמויות עצומות (כ-20% מגידולי התירס מיועדים לשוק האתנול) לא תוכל להמשיך להיות אדישה למיליוני רעבים במקסיקו, למשל. במקביל, השוק החופשי יעשה את שלו – בתחום האתנול זה לא יהיה כדאי ליצר כאשר מחיר התירס כל כך גבוה.

הפתרון: ייצור ביו-דלקים מצמחים שאינם מיועדים למזון, כמו ג'אטרופה למשל. יש גם כמה סטארט-אפים ישראליים הפועלים בתחום של הנדסה גנטית לפיתוח צמחים עשירים בשמן שיהפכו את הפקת ביודיזל לכדאית הרבה יותר מבחינה כלכלית.

וכנראה שגם בשוק המזון העולמי הרועש והגועש "היד הנעלמה" של השוק החופשי תעשה את שלה, עם מעט (או הרבה) עזרה מהממשלות השונות. מאות מיליוני הסינים, ההודים, הברזילאים וכל השאר פשוט יצטרכו להאט את קצב עליית רמת החיים שלהם, בכל מה שקשור למעבר למזון עשיר בחלבונים. לא תהיה להם ברירה – המחירים פשוט זינקו בקצב מהיר מדי וגבוה מדי גם בעבורם.

בטווח הארוך יותר, סביר להניח שפיתוחים חדשים בתחום ההנדסה הגנטית בצמחים וגידולים שונים ימשיכו להגדיל את ההיצעים ולהפיק הרבה יותר מכל דונם אדמה, ( או אולי מזונות שונים שמקורם בים ). מי יודע. על בסיס ההיסטוריה וההתפחות המדעית במאות השנים האחרונות, הייתי רוצה לקוות ולהאמין שהמדע ימשיך לספק פתרונות גם בתחום הזה. אחרת, אוכלוסיית העולם תצטרך להתכווץ, וזה יקרה ככל הנראה בין השאר בדרך אלימה וקשה, שהמהומות של השבועות האחרונים יהוו את הפתיח הרגוע יחסית שלה. 

בינתיים, בכל אופן, רצוי שלכל משקיע יהיו בתיק תעודות סל, קרנות נאמנות או מניות הנהנות מעליית מחירי הסחורות.