בשנה האחרונה, ובעיקר בחודשים האחרונים, אנו עדים לתופעה שלא נראתה שנים רבות. ייסוף של השקל ביחס לדולר, מחד, ועלייה בשיעור האינפלציה, מאידך. תופעה זו ניתנת להסבר על-ידי שני תהליכים שחלו בשנת 2007, והמשיכו, ביתר שאת, ברבעון הראשון של 2008,  , כאשר לכל אחד מהם תרומה לתופעה זו. הסבר אחד מקורו בעלייה (דולרית) חדה של מחירי הסחורות בעולם שחלה בשנה האחרונה (והואצה ברבעון הראשון של שנת 2008), וההסבר השני מקורו במחירי הדיור. כך כותבת הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, בסקירה שפרסמה.

לעלייה הדולרית החדה במחירי הסחורות הייתה השפעה ניכרת בשנת 2007 על האינפלציה בישראל. כך, למרות הייסוף הניכר של השקל ביחס לדולר בשנה האחרונה, העלייה במחירי הסחורות הייתה דומיננטית, כאשר התרומה נטו של העלייה במחירי הסחורות על האינפלציה בישראל מוערכת בשנת 2007 בכ-2% (מסך 3.4%). אחד מהמקורות העיקריים לעלייה החדה במחירי הסחורות היא הצמיחה הגבוהה של המשקים המתעוררים, כשבראשם סין והודו. בניגוד לאינפלציה הכללית, האינפלציה במדד הליבה (המדד בניכוי השפעת מחירי המזון והאנרגיה) רשם עליה של 0.7% בלבד ב-12 החודשים האחרונים (לעומת 3.7% במדד הכללי). אחת הסיבות לכך היא היסוף בשער השקל.

גם בניכוי סעיפי המדד הנוספים המושפעים משער החליפין, עמד הקצב השנתי על 1.2% בלבד בארבעת החודשים האחרונים ונותר יציב גם בחודש מרץ. כלומר, גם בניכוי השפעתו המקזזת של היסוף, לא מבחינים בדיסקונט בלחצים אינפלציוניים מקומיים.

בהמשך השנה נהיה עדים לירידה או לפחות להתייצבות במחירים, מה שיוביל להתמתנות בקצב האינפלציה וחזרתה אל תחומי היעד, מעריכה שמיר. בנק ישראל, לכן, צפוי להימנע מלהעלות את הריבית בחודשים הקרובים והיא תישאר ברמה של 3.25%. האינפלציה השנה צפויה להסתכם בכ-2.8%.

בנוגע לביצועי התקציב אומרת שמיר כי בחודש מרץ היה לממשלה עודף תקציבי של 1.8 מיליארד ש"ח ומתחילת השנה מסתכם המאזן התקציבי של הממשלה בעודף של 5.6 מיליארד ש"ח, זאת לעומת עודף של 6.4 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בעודף התקציבי נובעת משיעור גידול נמוך בצד ההכנסות ביחס לצד ההוצאות - 5.8% לעומת 8.3%, בהתאמה.

בצד ההכנסות, קטנו תקבולי המסים מתחילת השנה בשיעור ריאלי של 4.1%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו ב-49.7 מיליארד ש"ח. ירידה זו נובעת מהכנסות גדולות וחד פעמיות באופיין שהתקבלו בתחילת 2007, ואין בה להעיד על הרעה בשלב זה במאזן התקציבי של הממשלה. המגמות בגביית המיסים לא היו אחידות. הגביה של מיסים עקיפים גדלה בשיעור ריאלי של 8.2%, והסתכמה ב-22 מיליארד שקל. עליות חדות נרשמו בגביית מיסים על הייבוא, בזכות הגידול המהיר שחל בו. לעומת זאת, גביית מסים ישירים קטנה ב-12.6% עקב ירידה במיסי הכנסה. ירידה חדה נרשמה במיסוי שוק ההון, על רקע הירידות שנרשמו בשווקים הפיננסיים בתקופה זו. ההכנסות ממיסים עד היום משקפות את פעילות העבר ולכן צפויה בעתיד פגיעה בהכנסות, שתשתקף בעיקר בתקציב 2009. עם זאת, שמיר לא צופה חריגה מיעד הגרעון שעומד על 1.6%.