הגורם העיקרי לביקושים הגבוהים להערכתם, הוא הגידול בייצור הדלק הביולוגי בארה"ב ובאירופה. גידול זה תרם להאצה בביקושים לתירס, סויה ושמנים צמחיים. למרות שדלק ביולוגי מהווה רק 1.5% מסך הצע הדלק הנוזלי בעולם, ייצורו מהווה כ-50% מצריכת התבואות בעולם (בעיקר ייצור האתנול בארה"ב).

"הביקושים החזקים לתירס", מציינים פורת וגרינפלד, "גורמים גם להתייקרויות של תבואות אחרות כמו אורז, סויה ועוד כיוון שישנו אפקט של תחלופה בניהם, כלומר עליית מחירי התירס גורמת למוצרים תחליפים לו כמו אורז, סויה וכד' להיות אטרקטיביים. כמו כן עליית מחירי התירס מייקרות את עלויות ייצור הבשר והעופות (בין היתר ע"י התייקרות עלויות המזון לחיות המשק) ובכך גם מחיריהם ומחירי מוצרי החלב עולים.

"מצד הביקושים, עליית ההכנסה לנפש בסין, הודו ושווקים מתעוררים אחרים יוצרים ביקושים חזקים למזון. כיוון שמדינות אלו נמצאות בתהליך של צמיחה מהירה, אפקט ההתעשרות והגידול במעמד הביניים בא לידי ביטוי קודם כל בביקושים למזון ולאנרגיה. ביקושים אלו אמנם לא חדשים, אלא נמשכים כבר מספר שנים, אך הם אלו שיצרו קרקע פורייה לזינוק המחירים של השנה האחרונה.

ללחצים מכיוון הביקוש, שנסקרו לעיל, מתווספים לחצים נוספים מכיוון ההיצע. שינויים קיצוניים במזג האוויר גרמו להתמשכותן ולהתחזקותן של תקופות בצורת באזורים שונים בעולם והביאו לפגיעה בעיקר בגידולי החיטה (אשר שייכת למשפחת גידולי הבעל, גידולים אשר מבוססים על השקיה במי גשמים). בנוסף, עליית מחירי האנרגיה הביאו להתייקרות תהליכי ההפקה של סוגי מזון רבים.

גורם נוסף לצמצום ההיצע מגיע מחשש להמשך התייקרות המזון, אשר גורם למדינות לנקוט במדיניות שמטרתה צמצום הייצוא והגברת הייבוא. לדוגמא: בשנת 2007, מדינות כמו רוסיה, סין, אוקראינה וארגנטינה הטילו מסי ייצוא על סוגים שונים של גידולים ובמקביל צמצמו את מכסות הייבוא עבור אותם גידולים.

"מחירי המזון צפויים להמשיך במגמת עלייתם במהלך 2008 מאחר והלחצים מכיוון הביקושים צפויים להישאר חזקים ולמנוע אפשרות לירידת מחירים, בנוסף המחזוריות אשר מאפיינת את מחירי המזון ונמשכת בד"כ כשלוש שנים צפויה להמשך זמן רב יותר בשל הקושי של ההיצע להיענות לביקושים"