יצירת תעודות הסל וקרנות הנאמנות המשקיעות בסחורות, חולשת הדולר ומשבר האשראי תרמו להסטת עשרות מיליארדי דולרים להשקעה בסחורות מכיוון משקיעים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, שהתרחקו מהשקעה בסחורות עד לאחרונה. הגיוון שיוצרות לעצמן הקרנות חיובי בטווח הארוך, שכן הוא מקטין את התנודתיות הגלומה בהשקעה באגרות חוב ומניות בלבד, אולם במחירים הנוכחיים עולות ספקות בנוגע לכדאיות ההשקעה. כך, על פי כמה מאמרים שפורסמו לאחרונה.
בסוף השבוע, למשל, אמר אדווארד מורס, אנליסט סחורות בליהמן ברדרס, כי העלייה בהשקעות במדדי סחורות ברחבי העולם במהלך השנה האחרונה יצרה בועה שצפויה לפקוע בקרוב, אולי עד לסוף השנה.
ההשקעה במדדי הסחורות התנפחה ל-235 מיליארד דולר עד לאמצע חודש אפריל, לעומת 70 מיליארד דולר בתחילת שנת 2006. "להתנפחות ההשקעה במדדי הסחורות רכיבים של בועה קלאסית", כתב מורס בדוח שפרסם. עם זאת, הוא הוסיף כי "טיבן של זרימות הון הוא לחזק את עצמן - ובשל כך לעליות במחירי הסחורות יש פוטנציאל להמשיך לעלות".
אליו מצטרפים אנליסטים נוספים המזהירים מהעליות החדות. לכל סחורה, עם זאת, יש שוק מעל מאפייני ביקוש והיצע שונים מהסחורות האחרות. כך, למשל, הזהב שנסחר בקורלציה גבוהה לנפט עד לחודש מארס, "התנתק" ממנו בחודשיים האחרונים ובעת שהנפט המשיך לשבור שיאים חדשים כמעט מדי יום ביצע הזהב, ובמקביל אליו הכסף, תיקון חד למדי למטה.
גם במסחר בסחורות חקלאיות קיים שוני רב, בו ניתן להבחין בקלות תוך הסתכלות בגרפים של המסחר בסויה, תירס, חיטה ואורז בחודשים האחרונים. מחיר החיטה, למשל, נפל לאחרונה ביותר מ-40% מהשיא בזמן שהאורז והתירס עלו לשיאים חדשים.
בכל אופן, מחירי הסחורות החקלאיות זינקו בשנתיים האחרונות לאחר שמחירן היה נמוך מאוד כמעט לפי כל קנה מידה במשך שני עשורים. הסיבות, מלבד המשקיעים הפיננסים (מוסדיים או ספקולנטים), ידועות (בעיקר הצמיחה הכלכלית המטאורית של כלכלות סין, הודו, רוסיה, ברזיל ומדינות נוספות שתרמה לצמיחת מעמד בינוני גדול). הטיעון העיקרי להתנפחות בועה הוא שהשינוי במחירים נרשם בקצב מהיר מאוד, הרבה יותר מהיר מקצב השינוי בטעמי הצרכנים בעולם המתפתח.
כנגד הטיעון הזה אפשר לומר כי השווקים פועלים כך כמעט תמיד. גם במניות, וגם באגרות חוב ומטבעות קורה לא מעט פעמים שלאחר תקופה שקטה יחסית, בעלת תנודתיות נמוכה, מגיעה תקופה תזזיתית, בה המחירים מזנקים במהירות או נופלים. איפה תהיה הפסגה בדיוק ? כמובן שאף אחד לא יודע – בסוף השנה, אולי בסוף 2009 ? המגמה, בינתיים, ברורה – עדיין צפונה.
תלוי גם על איזה טווח זמן מסתכלים. אם מודדים את מחירי הסחורות בשלוש השנים האחרונות כמובן שתתקבל תמונה מפחידה למדי. אבל, אם מסתכלים על המחיר הריאלי ב-20, 50 או 100 השנים האחרונות מגיעים למסקנה שלסחורות יש עוד הרבה מקום לעלות. זה כמובן לא אומר שהזהב, שב-1980 הגיע למחיר מותאם לאינפלציה של כ-2,200 דולר, צריך להגיע לשם או לעבור אותו לפני שהוא נסוג בחזרה. וזה כמובן נכון גם לגבי שאר הסחורות.
גם התיקון האחרון במחירי הכסף והזהב הוא רק תיקון, בינתיים, והמגמה צפונה צפויה ככל הנראה להימשך. היום, אגב, רושם הזהב ליולי עליה של 1.16% ל-910 דולר לאונקיה ומחיר אונקיית הכסף מטפס ב-1.6% ל-17.23 דולר. זאת, לאחר עליות חדות ביום שישי בניו-יורק.
במסחר בנפט בלונדון התהפכה המגמה וכעת נרשמות ירידות קלות. חוזה ליולי נסוג ב-0.43% ל-124.40 דולר לחבית מסוג ברנט.