BOT (Build, Operate, Transfer) היא שיטה למימון פרויקטים ציבוריים באמצעות שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי וחברות פרטיות. המאפיין את שיטת ה- BOT הוא שהממשלה, במקום להקים ולהפעיל שירותים ציבוריים בעצמה, מעבירה באמצעות מכרז את זכויות ההקמה והתפעול לחברות פרטיות. החברות הזוכות ממנות ומקימות את הפרויקטים למשך תקופה ארוכה יחסית, וזוכות בתמורה לתשלומים שותפים מהמדינה. בתום תקופת החוזה, החברה המתפעלת מעבירה את המתקנים לרשות המדינה.
בארץ הוקמו בשיטה זאת, בין השאר, כביש 6, מספר מתקנים להתפלת מי-ים וקריית הממשלה בת"א. כמו כן קיימים עוד מספר פרויקטים בשלבים מתקדמים של הקמה או תכנון: ביניהם הרכבות הקלות בת"א וירושלים, כביש 431 בין ראשל"צ למודיעין, מנהרות הכרמל וכביש אגרה נוסף לת"א.
מרבית הפרויקטים שנבנים בשיטת BOT הם כאלו הדורשים השקעה ראשונית גבוהה, והתמורה מהם מתקבלת רק לאחר זמן ולאורך תקופה ארוכה יחסית. משום כך, כאשר חברות שוקלות האם לגשת למכרזים של BOT, עליהן לדאוג בשלב הראשון למציאת מקורות מימון במחירים שיאפשרו רווחיות. עלויות המימון והיכולת להשיג מימון נוסף חשובים במיוחד בשלבים המוקדמים של הקמת הפרויקט כיוון שאז קיים סיכון גדול יותר לכישלון. מהסיבה הזאת, כל גורם נוסף שמגדיל את הסיכונים משפיע לכן על מחיר המימון ובחשבון הסופי, גם על המחיר שמשלמים הצרכנים בתמורה לשירותים. משום כך אם המדינה רוצה להפוך את שיטת ה- BOT לכלי מוביל להקמת מתקני תשתית והספקת שירותים לתקופות ארוכות עליה לפעול לכך שבנקים ומשקיעים פרטיים יאמינו כי אלו פרויקטים בסיכון נמוך. אלא שבתקופה האחרונה מצטברים בתקשורת דיווחים שעשויים להרתיע משקיעים מלספק מימון לפרויקטים של BOT. לעתים מדובר בטעויות של החברות המבצעות שגורמות לכך שעליהן לספוג הפסדים, כפי שקרה לאפריקה-ישראל בהקמת כביש 431. המדינה צריכה לצמצם את האפשרות לטעויות מסוג זה על ידי כך שהמכרזים ימסרו לא למציע ההצעה הזולה ביותר, אלא למציע שמציעה הצעה זולה שגם מאפשרת רווחיות סבירה. אחרת, כל כשלון כדוגמת זה של אפריקה ישראל יוביל לעליה במחירי המימון, והעלייה במחירי המימון תגדיל את התשלומים הנדרשים מהממשלה – וכבר נתבשרנו שאפריקה ישראל פנתה לבוררות בדרישה להגדלת התשלום עבור כביש 431.
אולם אם כישלונות יחסיים כאלו הם בלתי נמנעים מפעם לפעם, הרי שהודעות של משרד האוצר ולפיהן הוא שוקל את ביטול (או צמצום) פרויקט הרכבת הקלה בת"א שקולה לירייה ברגל: מעבר לעלויות הישירות שיהיו לכך מהפגיעה הצפויה בחברות שכבר זכו במכרז להקמת הקו הראשון, יהיו לכך השלכות כבדות על הנכונות של משקיעים לספק מימון לפרויקטים נוספים. ההכרזה הזאת מצטרפת למקרים נוספים שבהם חברות פרטיות נכנסו לעימות מול גופים ציבוריים לגבי אופן והיקף הביצוע של פרויקטי BOT. כך למשל חברת מנרב מצויה בסכסוך משפטי עם עיריית באר שבע על אופן ההקמה והתפעול של מתקן שופכין.
ככל שמצטברות הידיעות על המקרים הללו, כך מצטברת ההבנה אצל המשקיעים והמממנים לגבי מהות הסיכונים. מממנים פוטנציאליים מבינים שעליהם להתחשב במאבקי כוח בין גופים ציבוריים גם לאחר שפרויקטים כבר אושרו לביצוע. התוצאה תהיה גידול בעלויות המימון והדבר עשוי להוביל או לכישלון של שיטת ה- BOT בישראל או להגדלת התמיכה הציבורית בחברות המקימות. בשני המקרים את החשבון ישלם הציבור.
