לפני כשנה בערך נתקלתי בניוזלטר שבו נכתב, בין השאר, על חברת ג'יימס ריבר קואל (JRCC). התעמקתי קצת יותר ולאחר מכן עזבתי אותה ושכחתי ממנה, עד לחודשים האחרונים. מניית חברת הפחם הקטנה יחסית זינקה ממחיר של פחות מ-4 דולר למניה באוגוסט אשתקד ל-54.5 דולר היום, תשואה מדהימה של יותר מ-1200% ב-10 חודשים. פספוס ענק ומצער למדי מבחינתי. מה עוד שבסוף פברואר כתבתי כאן על ג'יימס ריבר במאמר שסיקר עוד מניות פחם גדולות יותר. אז היה מחירה 16.39 דולר וגם אז לא נכנסתי להשקעה, אפילו מזערית, במניה.

החברה, נציין, רשמה הפסדים בשנים האחרונות ומחיר המניה נפל מ-51 דולר ב-2005 לשפל של מתחת ל-4 דולר ב-2007. מאז כאמור התהפכה המגמה במקביל לעליה החדה במחיר הפחם והחברה צפויה לרשום רווחים נאים בשנים הקרובות. ל-JRCC מכרות הפקה ומתקני עיבוד פחם בקנטקי ואינדיאנה.

אז איך עושים את זה ? איך מוצאים את החברות האלה שמניבות תשואות מדהימות בפרקי זמן קצרים יחסית ? זה כמובן לא פשוט, אבל זה אפשרי, על אחת כמה וכמה כיום, בעידן האינטרנט. השלב הראשון הוא כמובן לגבש רעיון נכון על סמך, למשל, זיהוי של התחלת מגמה חדשה בסקטור מסוים. מי שזיהה את ההתרחשויות בתחומי הסחורות השונות בשנתיים האחרונות יכל לרשום תשואות של מאות ואף אלפי אחוזים בהשקעה בחוזים או במניות מסוימות.

זה לא פשוט אבל גם לא מסובך למדי. צריך לשבת מול המחשב ולעשות שיעורי בית, לקרוא הרבה מאוד מאמרים ולנתח, כלכלית וטכנית. הניתוח הכלכלי הבסיסי חשוב מאוד, והניתוח הטכני, לדעתי, חשוב לא פחות. השקעה בחברה כמו ג'יימס ריבר, או כל חברה אחרת הפועלת בתחום הסחורות, היא בעייתית ומסוכנת. אם יש אנליסט שיכול להגיד כמה יעלה טון אשלג, טון פחם, מחיר חבית נפט, אונקיית זהב או כל סחורה אחרת בעוד שנה או שנתיים, שיקום. והמחיר של כמעט כל חברה הפועלת בתחומים האלה נגזר ממחירי סחורות הבסיס שהן מוכרות. מחיר מניית כיל, למשל, נגזר בעיקר ממחיר האשלג בעולם. יש כמובן הבדל עצום אם מחיר טון אשלג הוא 200 דולר או 700-1000 דולר (המחיר כיום) או 3,000 דולר (המחיר, אולי, בעוד שנה-שנתיים..). ולכן צריך ואפשר להיעזר בניתוח טכני.

נקודה חשובה נוספת: לא להשקיע חלק גדול מהתיק במניה אחת, אפילו אם מגיעים למסקנה שבסבירות גבוהה יש אפשרות למהלך של מאות אחוזים. הסיבה העיקרית אולי לכשלון צורב של משקיעים וסוחרים טובים, שקשה מאוד להתאושש ממנו: הימור גדול מדי על מניה או סחורה מסויימת. 

עוד נקודה חשובה: אם ההשקעה הראשונית הצליחה, ועליתם על סוס מנצח, תנו לו לרוץ קדימה ואל תרדו ממנו מוקדם מדי. נחזור לרגע לג'יימס ריבר. כאמור, אף אנליסט לא יצא בהמלצת "קניה", ולא היה בסביבה בכלל, כשהמניה נפלה מתחת ל-4 דולר ומחיר הפחם היה נמוך ב-60%-70% ממחירו כיום. מנגד, ניתוח טכני היה בקלות יכול להביא לכמה נקודות כניסה: אחת מהן, אולי הבולטת ביותר, היתה כשהמניה טיפסה מעל 16 דולר בחודש פברואר, והשלימה פריצה של תבנית ראש וכתפיים הפוכה. מאז לא ירדה המניה מתחת לממוצע הנע ל-50 יום וכמובן שנותרה מעל הממוצע ל-200 יום, מה שהיה יכול להשאיר משקיע על בסיס טכני בפנים. פשוט מאוד ופועל היטב לא מעט פעמים.

הגיבוי הפונדמנטלי היה יכול להגיע מההתרחשויות בשאר מניות הסקטור, אותן מכסים לא מעט אנליסטים. מניות כמו מאסי (MEE ) וארץ' קואל (ACI ) עליהן כתבנו כמה פעמים בחודשים האחרונים, זינקו אף הן לשיאים חדשים והציגו תוצאות חזקות ותחזיות אופטימיות לעתיד.

נכון להיום נראה לי שיש עדיין פוטנציאל גדול במניות האנרגיה הנקיה בכלל, והסולארית בפרט, שגם עליהן כתבתי בחודשים האחרונים. יש כמה מניות בסקטור הזה, כמו טרינה (TSL ), קנדיאן סולאר (CSIQ ) , יינגלי גרין אנרג'י (YGE ) , רנהסולה (SOL) או סולארפאן (SOLF ) שנסחרות במכפילים של 12-15 ל-2008, עם תחזיות לצמיחה של 40%-50% בשנים הקרובות, כך שהן יכולות לעלות במאות אחוזים בשנה הקרובה. קנדיאן סולאר, אגב, שגם עליה כתבנו כאן לפני כחודשיים, זינקה מ-7.33 דולר באוקטובר לכ-47 דולר כיום, תשואה של 540%. אבל, שוב, חייבם לזכור שהסיכון כאן הוא גדול, שכן פרסומים על טכנולוגיות חדשות בתחום הסולאר ובתחומים אחרים של אנרגיה נקיה מופיעים כמעט מדי יום ובלתי אפשרי לדעת היכן יהיו החברות האלה בעוד כמה שנים. אגב, ההשקעות המאסיביות בתחומי האנרגיה המתחדשת צפויות להימשך בשנים הקרובות גם אם מחירי הנפט והפחם ירדו בעשרות אחוזים, שכן יש צורך מיידי ומהותי לצמצם את פליטת גזי החממה לאטמוספירה.

כל אחד חייב להכין את שיעורי הבית שלו לפני שהוא נכנס להשקעה במניה מסויימת, ולא לקחת הימור בסכום גבוה מדי. ולחפש את החברות הקטנות יחסית שיש להן פוטנציאל לפרוץ.

תחום נוסף שיכול להוות כר פורה לחיפושים הוא המתכות היקרות. אם ה"ראלי" במחירי הפלטינה, הזהב והמתכת יימשך, חברות רבות הפועלות בתחומים שונים הקשורים למתכות היקרות יהנו ממנו. סיברידג' גולד (SA ) היא דוגמא טובה לחברה עם פוטנציאל גבוה. המניה זינקה מכ-2 דולר באמצע 2005 לשיא של 37 דולר באוקטובר ומאז ביצעה תיקון וכיום היא נסחרת סביב 21 דולר. לחברה יש מרבצי זהב גדולים בקנדה, ארה"ב ומקסיקו והיא יכולה בעתיד הקרוב לשוב למסלול העליה ולשבור את השיא הקודם תוך זמן קצר למדי.

מניות של חברות סיניות, הודיות או ברזילאיות (וכמובן שווקים אחרים כמו ווייטנאם) יכולות להניב תשואות גבוהות מאוד בשנים הקרובות, לאחר התיקון החד שעברו השווקים המתפתחים הגדולים (בעיקר סין והודו) בחודשים האחרונים. יש לא מעט מניות של חברות סיניות הנסחרות בניו-יורק במכפילים אטרקטיביים כיום. אפשר לבדוק, למשל, את הסימבולים JRJC ו-JST.

גם בהיי-טק, כמובן, אפשר לחפש מציאות תמיד. תחום "חם" כיום הוא סקטורים הקשורים לתשתיות תקשורת, שצפויים להנות מהמשך השקעה מאסיבית לצורך שדרוג תשתיות במדינות רבות בעולם בשנים הקרובות.