שוק המניות ממשיך לרדת, והקרנות הגמישות, כמעט ללא יוצאת מהכלל, יורדות בעקבותיו, בגלל החשיפה הגבוהה שלהן למניות. הנחת העבודה של מנהלי הקרנות האלה היא שלאורך זמן מניות מנצחות כל אפיק השקעה אחר. הנחה זו מגובה במחקרים ובגרפים, קל לדבוק בה, קל לשווק אותה וגם קל להאמין בה. היא עושה שכל. אחרי הכול, השקעה היא עניין של סיכון, והשקעה במניות מסוכנת יותר מהשקעה באג"ח, לכן לאורך זמן מניות מניבות פרמיה על אפיק פחות מסוכן.

זה כנראה נכון, שלאורך זמן מניות מספקות תשואה שעולה על האפיקים האחרים. אבל זה תלוי בראש וראשונה בעיתוי ההשקעה. תזוזה של חודשים בעיתוי הכניסה יכולה לחולל שינויים מרחיקי לכת בתשואה על תיק ההשקעות.

ב-1998-1999, למשל, יכולתם לקנות את מדד הנאסד"ק במחיר של 2,000 נקודות, אבל המסכנים שקנו אותו בפברואר ומארס 2000 כבר שילמו לפי 4,000 ו-5,000 נקודות. עכשיו המדד סביב 2,200-2,300 נקודות, אז הנה - למרות התקופה הארוכה (מעל 8 שנים) אין כאן ניצחון של המניות על האפיקים האחרים. בגלל התלות הזו בעיתוי, ההתנהלות של הקרנות הגמישות - הגדלה והקטנת פוזיציות בשוקי המניות - חשובה לא פחות מאשר הנחת העבודה שתומכת באחזקת מניות במשקל משמעותי מהיקף הנכסים.

מגמת הירידה בגמישות

כשמסתכלים על הרכבי הקרנות הגמישות כמיקשה אחת, לא רואים הפחתת פוזיציות וגם לא הגדלת פוזיציות משמעותיות במניות. יש סוג של קיפאון. אולי בגלל אמונה והערכה שהגלגל יתהפך שוב במהירות. ואולי זאת כניעה לשווקים, סוג של אדישות בפעילות היומיומית, בתירוץ שבמחירים האלה אנחנו לא מוכרים אלא מחזיקים לטווח ארוך, ומי שרוצה להשקיע לטווח ארוך שילך איתנו. למה? שוב, מהסיבה הפופולרית, ששוק המניות מכה את האפיקים האחרים בטווח הארוך.

אלא שגם אם זה נכון, מי שהיה מתזמן טוב (עד כמה שניתן) את הירידות האחרונות ומפחית בצורה ניכרת את משקל המניות בתיק, היה חוסך הפסדי ענק. הקרנות הגמישות הפסידו בממוצע מעל 20% מתחילת השנה, כש-25 קרנות מתוך 40 הקרנות בקטגוריה ירדו יותר מ-20%.

מתחילת החודש, במקביל להתעצמות הירידות בשוקי המניות, המגמה בקרנות הגמישות החריפה, ותוך שבוע הן איבדו בממוצע מעל 5% נוספים. 24 קרנות בקטגוריה ירדו יותר מ-5% תוך ימים ספורים. בולטות בירידות קרן הנאמנות כיוון גמישה שירדה כ-10%, קרנות הנאמנות של פריזמה - פריזמה משחק משקיעים שאיבדה 8.3%, ופריזמה גמישה עד 120% שהשילה ירדה 8.1%. גם קרנות הנאמנות הגמישות של אי.בי.אי, מיטב, מגדל, כלל פיננסים ואנליסט סבלו מרידות חדות, ולמעשה כמעט כולן פתחו את המחצית השנייה של השנה בצורה רעה.

הרומן של רמקועם מניות היתר

במקביל לתשואות השליליות, המשקיעים פדו כספים בהיקף משמעותי מהקרנות הגמישות מתחילת השנה, ושתי המגמות הביאו לקיטון של ממש בהיקף הכספים המנוהל בקרנות הגמישות. בתחילת השנה ניהלו הקרנות האלו כ-2.9 מיליארד שקל, ואילו בסוף יוני הן ניהלו כ-1.87 מיליארד שקל, ירידה חדה של 35%.

עם זאת, במאי וביוני נראה שהמגמה נעצרה, והקטגוריה ניהלה בכל אחד משני החודשים קרוב ל-1.9 מיליארד שקל. מעניין יהיה לראות בנתונים שמתפרסמים בסוף יולי, האם הירידות של השבועות האחרונים יביאו לעוד ירידת מדרגה בהיקף הכספים המנוהלים בקטגוריה.

רמקו גמישה של בית ההשקעות רמקו היא בין הקרנות הגמישות שמחזיקות מעמד באופן יחסי, למרות גל הירידות בחודשים האחרונים. הקרן הזו, שיכולה על פי מדיניות ההשקעה שלה להגיע לחשיפה של 200% במניות ו-200% במט"ח (E5), איבדה מתחילת השנה 8.5%, ומתחילת החודש ירדה פחות מ-1%. זה, כאמור, בשעה שרוב הקרנות בקטגוריית הגמישות איבדו מתחילת השנה יותר מ-20% ומתחילת החודש יותר מ-5%.

10% באר.אס.אל

זו תשואה טובה (יחסית כמובן), שהושגה למרות שרמקו גמישה מתמחה דווקא במניות היתר, שבממוצע ירדו הרבה יותר מהמניות הכבדות. לרמקו, למשל, אחזקה בולטת מאוד בחברת אר.אס.אל. הקרנות של רמקו - ולא רק הקרן הגמישה - השקיעו בחברה הזו, שמפתחת מוצרי אלקטרוניקה לתחומי התעופה והארטילריה כבר לפני שנים, והן מחזיקות ב-10% מהון המניות שלה.

בינתיים קרנות רמקו מופסדות על האחזקה הזו. מתחילת השנה מדובר בהפסד של מעל 10% - לכאורה לא נורא, וזו כנראה אחת הסיבות לתשואה היחסית הסבירה של רמקו גמישה בהשוואה ליתר הקרנות הגמישות. אבל בפרספקטיבה ארוכת זמן, מדובר בהשקעה די כושלת. רמקו, על מכלול קרנותיה, הימרה על אר.אס.אל ואיבדה בשל כך תשואה אלטרנטיבית גבוהה: בשעה שהשוק זינק בשנים האחרונות, אר.אס.אל דווקא ירדה.

האחזקה באר.אס.אל מהווה כ-6.9% מנכסי הקרן הגמישה (נכון לסוף אפריל). אחזקה בולטת נוספת של רמקו גמישה, הפעם מוצלחת (לאורך שנים ולא מתחילת השנה), היא בגולד בונד, שמתפעלת את הנמל באשדוד. זו חברת יתר שהצליחה בשנים האחרונות לייצר צמיחה נאה תוך גידול ברווחים, ובהתאמה, מחיר מנייתה עלה ועלה, עד שהגיע גל הירידות לבורסה. הגל הזה גרם לנפילה של קרוב ל-30% במחיר גולד מתחילת השנה, ותורגם, פחות או יותר, לירידה של 2% ברמקו גמישה, שכ-4.8% מנכסיה מחזיקים בגולד. גם גולד, אגב, בדומה לאר.אס.אל, היא מהאחזקות הדומיננטיות של רמקו. חוץ מהקרן הגמישה מחזיקות בה קרנות נוספות, כמו רמקו מניות ורמקו נדל"ן.

חלקן של כי"לוהחברה לישראל

בנוסף לאר.אס.אל וגולד, לרמקו גמישה אחזקות נוספות במניות יתר, אם כי בשיעורים נמוכים יותר מנכסיה. הקרן, למשל, מחזיקה באס.טי.ג'י, המייבאת רכיבי אלקטרוניקה (2.7%) ובחברת הביוטכנולוגיה ביוקסנל (2.1%).

האחזקות האלו הופכות את ההשקעה בקרן של רמקו למסוכנת: לא רק בגלל שמדובר בחברות קטנות שנתונות למצב הרוח של השווקים, אלא גם מפני שבשעת משבר, כשהציבור דופק על הדלתות ורוצה את הכסף והקרנות מוכרות מכל הבא ליד, האחזקות האלו הן הראשונות לצנוח. במצב כזה, שהקרן תלויה במספר מניות מצומצם ונאלצת למכור את אלה שמלכתחילה אינן סחירות, היא בעצם פוגעת בעצמה - מוכרת בירידות חדות ובמקביל רושמת תשואה שלילית משמעותית.

אחזקה נוספת, הפעם מרשימת המניות הגדולות, היא החברה לישראל. רמקו גמישה מחזיקה (שוב, נכון לסוף אפריל) במניות החברה לישראל בהיקף של 1.7 מיליון שקל, שהם כ-7.2% מנכסי הקרן (שמסתכמים בכ-23.7 מיליון שקל). החברה לישראל וכי"ל, שגם היא בתיק הנכסים אם כי בשיעור מופחת בהשוואה לרוב הקרנות הגמישות, של כ-1% לערך, רשמו מתחילת השנה תשואות חיוביות משמעותיות. כי"ל עלתה ב-44% והחברה לישראל בכ-14%, והן מסבירות באופן חלקי את התשואה היחסית סבירה.

תרומת התזמון

כך או כך, מה שמסביר באופן הטוב ביותר את התשואה של הקרן הוא דווקא תזמון ההשקעה במניות, כלומר עיתוי הכניסה והיציאה. בחנו את התשואה התיאורטית של הקרן: בהתבסס על האחזקות שלה בסוף 2007, ובהנחה שהקרן לא הייתה מוכרת או קונה מאז ניירות ערך, היא הייתה מניבה תשואה שלילית של 15%, כשהתשואה בפועל גם היא שלילית, אולם בשיעור של 8.5%.