בגליון "ממון" של ידיעות אחרונות כותב סבר פלוצקר ביום שישי כי "ימיה של רפורמת בכר-ביבי בשוק ההון הישראלי קצובים. במוקדם או במאוחר יקבלו הבנקים היתר לקנות או לפחות בעצמם קופות גמל, קרנות נאמנות וקרנות השתלמות שהופקעו מהם בחוק מיוחד שאושר בכנסת בסוף קיץ 2005 ונרכשו על ידי חברות הביטוח ובתי השקעה לא בנקאיים".

פלוצקר ממשיך וכותב מדוע צריך לבטל את הרפורמה ועל הסיבות לכך כשהסיבה העיקרית: ההתרחשויות האחרונות בניו-יורק וקריסת "מודל וול סטריט". זאת ועוד: "ההפסדים הכבדים של הקופות והקרנות מהמשבר הפיננסי הנוכחי היו נמנעים ברובם לו נוהלו אותן הקופות והקרנות לפי המתכונת השמרנית והסולידית של בעליהן הקודמים, הבנקים".

ההצעה לאפשר לבנקים לשוב ולנהל קופות גמל, קרנות נאמנות וקרנות השתלמות, כלומר להחזיר את הגלגל לאחור, אינה נכונה, בלשון המעטה. ויש לכך סיבות רבות מאוד. מהיכן נתחיל ? אולי מהשירות הגרוע שהבנקים מספקים (בלשון המעטה..), או אולי מהעמלות המנופחות וחסרות ההצדקה שהם גובים גם היום ממי שמנהל אצלם את תיק ניירות הערך שלו (וגם זה בלשון המעטה.. הבנקים גובים עמלות הגבוהות במאות אחוזים לעומת העמלות שגובים הברוקרים הפרטיים).

ובכלל, אם בוול סטריט חלק מבתי ההשקעות נקנים עכשיו על ידי בנקים, שוב אנחנו צריכים ללכת בעקבות האמריקנים ולעשות טעויות קריטיות ? אולי נחזור להנפיק אגרות חוב מיועדות לקרנות פנסיה ?

הכוח של הבנקים בארץ הוא מוגזם לגמרי, גם היום, והמגמה של הוצאת פעילויות מהבנקים או הכנסת תחרות לחלק מהעסקים שלהם חייבת להימשך. בוול סטריט אמנם קרסו בתי ההשקעות המובילים בזה אחר זה אבל הסיבה העיקרית היתה מינוף מטורף ואת זה אפשר למנוע מראש על ידי חקיקה מתאימה ופיקוח. וזה, כמובן, יכול לקרות גם לבנקים וגם לחברות ביטוח.

את רפורמת בכר אפשר, וצריך, לשפר; להגביר ולהדק את הפיקוח על בתי ההשקעות, לדרוש שקיפות גבוהה יותר, הון עצמי גבוה יותר ועוד ועוד.  אפשר וצריך גם להשקיע יותר בחינוך כלכלי ופיננסי לבני נוער וגם לציבור הרחב. כל אדם צריך לדעת מה היא מניה או איגרת חוב ואת ההבדלים ביניהם. ואת ההבדלים ורמת הסיכון בין סוגי אגרות החוב השונות והמניות השונות. מצויד בהבנה בסיסית הוא יוכל לבוא למנהל ההשקעות שלו ולהתאים את רמת הסיכון בקלות.

וצריך גם להשקיע בטווח הקרוב יותר, והרבה, בהסברה. הציבור הרחב חייב להבין (מי שלא יודע ולא זוכר..) שיש מחזוריות גם בכלכלה הריאלית וגם בשווקי ההון ואחרי 5 שנים פנטסטיות בבורסה הגיעה שנה קשה. מי שמשקיע לטווח ארוך קיבל הזדמנות קניה פנטסטית ומי שצריך את הכסף בחודשים הקרובים או בשנה הקרובה, היה צריך לעבור לאג"ח ממשלתיות או מוצר פיננסי סולידי אחר בתחילת השנה.

אפשר לעשות הרבה מאוד דברים על מנת לשפר את רפורמת בכר (אגב, גם עכשיו המצב לא נורא כל כך...). אולי לפני הכל צריך כבר לאפשר ניהול עצמי גם של קופות הגמל והפנסיה שלנו. כך, כל אחד יוכל לקבוע לעצמו את רמת הסיכון שלו לטווח ארוך, לקבוע את תמהיל ההשקעות הרצוי לו (למשל 100% באגרות חוב ממשלתיות, או  40% אג"ח שקלי, 30% צמוד מדד, 10% אג"ח קונצרני והשאר מניות) ולהישאר צמוד לתמהיל הזה כל הזמן. אפשר לנהל בהצלחה רבה יותר את התיק מכמעט כל מנהל השקעות, לטווח ארוך, ולהימנע מלשלם עמלות ודמי ניהול מיותרים. ובכל מקרה, רק לא לחזור לבנקים.