הכוונה היא לצבר ההזמנות - Backlog - של החברה, או לנתון דומה, ההזמנות החדשות בתקופה. צבר ההזמנות מתייחס ליום מסוים, מעין נתון מאזני, בעוד שהזמנות חדשות הוא נתון מעין תוצאתי שמבטא כמה הזמנות חדשות התקבלו ברבעון מסוים, או בכל תקופה מדווחת אחרת. שני המספרים האלו מתייחסים אמנם לעבר (צבר ההזמנות ליום האחרון ברבעון, וההזמנות השוטפות לשלושת החודשים האחרונים), בדומה למספרים בדו"חות הכספיים שהם נתונים היסטוריים, אך יש להם משמעות גדולה לגבי העתיד. הם בעצם הבסיס להכנסות ברבעונים הבאים.

החשבונאות לא מפרטת את המספרים של הצבר וההזמנות החדשות, פשוט מכיוון שאין להם קשר לביצועים בפועל. בכלליות, החשבונאות מסכמת בדו"ח הרווח והפסד את מכירות החברה בתקופה מסוימת, ומחסירה את ההוצאות שלה בפועל. היא כמובן לא מתייחסת למשהו עתידי, להכנסות עתידיות, שיכול להיות שבסופו של דבר לא יתממשו.

במאזן יש את הנכסים מול ההתחייבויות. צבר הזמנות, למרות שברמה הכלכלית הוא סוג של נכס עתידי, אינו נופל להגדרות החשבונאיות של נכס שאפשר להציגו במאזן, וזה הגיוני. נכס מאזני צריך להירשם תחת הנחת הזהירות/השמרנות. אי אפשר לייצר נכסים יש מאין, ולא ניתן להכיר בנכס אם הוא לא וודאי, כמו כאן - צבר שיניב הכנסות ורווחים בעתיד. זה דומה למוניטין, חברה לא יכולה לרשום לעצמה מוניטין. נכון שהמוניטין שלה צפוי להניב רווחים בעתיד, אבל לא ניתן לרשום בדו"חות נכס זה, בין היתר מכיוון שזה משאיר בידי בעלי השליטה והנהלת החברות כוח ויכולת לרשום בדו"חות נכסים שאינם באמת מבוססים.

מעבר לכך, צבר ההזמנות הוא נכס לא מוחשי. הוא אינו נכס שניתן לגעת בו, אם כי במצבים מסוימים - בעיקר בעת רכישת חברות ופעילויות - ניתן לרשום גם נכסים כאלו במאזן. כך, אגב, נרשם במאזנים של החברות הרוכשות סעיף המוניטין.

לנוע בכיוון ההכנסות

ובכן, יש לנו מספר שאינו מפורט בדו"חות הכספיים, אלה רק בדו"ח הדירקטוריון, אבל במקרים רבים חשיבותו מכרעת. דו"חות טובים עם מגמה חיובית בתוצאות - עלייה בהכנסות וברווחים - שיתפרסמו עם ירידה בצבר, לא יעניינו איש. הירידה בצבר תגנוב את כל ההצגה, ובצדק. זה כאמור מבטא את הפוטנציאל העתידי, את התוצאות בהמשך. וזה פועל גם הפוך - תוצאות חלשות יתחבאו מאחורי צבר הזמנות מפתיע לטובה.

ככלל, קיים כמובן קשר בין השינוי בצבר ההזמנות ובין שורת ההכנסות - הנתונים האלו אמורים לזוז באותו כיוון ובשיעור דומה. זה לא קורה בדיוק על האחוז, תמיד יהיה פער, אבל בגדול, המגמה אמורה להיות קרובה, אלא אם מדובר בשינוי מגמה בשווקים כמו שמתרחש בחודשים האחרונים. שינוי מגמה כזה משאיר לחברות שעובדות על בסיס הזמנות שוטפות, כמה שבועות או חודשים (תלוי בתחום הפעילות) של פעילות סבירה.

אחרי הכול, התוצאות השוטפות של אותן חברות תלויות בהזמנות שהתקבלו מספר חודשים קודם לכן, אבל קצב קבלת ההזמנות השוטפות בזמן של שינוי בשווקים יורד משמעותית, וזה יתבטא בתוצאות חלשות ברבעונים הבאים. במילים אחרות, יש עיכוב מסוים בתוצאות העסקיות. המיתון וההאטה בשווקים פוגעים בחברות כאלו מעט מאוחר יותר. כל זה, כמובן, בתנאי שהלקוחות לא מבטלים את ההזמנות כבר באותו הרבעון.

ההפתעה שלא החזיקה מעמד

הדו"חות של אפלייד מטיריאלס (AMAT), החברה המובילה בייצור מערכות בדיקה לתעשיית השבבים ואחת המעסיקות הגדולות בהיי-טק בישראל, מבטאים שילוב של שתי המגמות האמורות. חולשה בתוצאות השוטפות גם בגלל דחיות וביטולים של לקוחות, וחולשה משמעותית יותר בקבלת ההזמנות החדשות, דבר שעלול להתבטא בירידה בהכנסות גם ברבעונים הבאים. על רקע זה החברה הזו יישמה מספר סבבים של רה-ארגון, והתכווצות במבנה ההוצאות הכוללת פיטורי עובדים, גם בארץ.

ברבעון הפיסקלי האחרון של 2008 (שהסתיים באוקטובר) דיווחה אפלייד על הכנסות של 2.04 מיליארד דולר והזמנות של 2.2 מיליארד דולר, בעוד שברבעון השלישי (שהסתיים ביולי) דיווחה החברה על הכנסות של 1.85 מיליארד דולר והזמנות של 2.03 מיליארד דולר. ומכאן, שלמרות ההלם בשווקים הפיננסיים והריאליים הצליחה החברה לרשום גידול בהכנסות ובהזמנות החדשות ביחס לרבעון הקודם. עם זאת, הגידול היה נמוך מהערכות האנליסטים שכיסו את החברה.

הגידול בהכנסות ברבעון לא צריך להפתיע - אחרי הכול ההכנסות האלו מבטאות כאמור הזמנות שהתקבלו בחודשים הקודמים (רגע לפני המשבר). הגידול בהזמנות, למרות שהוא מתחת להערכות המוקדמות של השוק, בהחלט מפתיע, אבל ההפתעה הזו לא נמשכה זמן רב. רבעון מאוחר יותר כבר התברר עד כמה גדול המשבר בעסקים של אפלייד.

ברבעון שהסתיים בינואר (הרבעון הפיסקלי הראשון של 2009) הסתכמו ההכנסות ב-1.33 מיליארד דולר בלבד, לעומת 2.04 מיליארד דולר ברבעון הקודם, ולעומת 2.09 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנת 2008. ביחס לרבעון המקביל מדובר על ירידה של 36% בהכנסות. איך ירידה כזו אפשרית? אחרי הכול, קצב ההזמנות ברבעון הקודם היה לא רע.

ובכן, אחת הסיבות, ואפלייד מדגישה אותה ללא הפסק בדו"חות המלאים, היא היכולת של הלקוחות לדחות ו/או לבטל את ההזמנות שהן מעבירות לאפלייד. לא את כל ההזמנות, לא בכל מצב, אבל חלק גדול ומשמעותי מהן יכול להתבטל. וזה מחזיר אותנו להתחלה - הנתון של ההזמנות החדשות והצבר, חשוב ככל שיהיה, הוא עדיין לא נתון סופי. המרחק בינו לבין מכירות עתידיות יכול להיות גדול, וזו הסיבה שהחשבונאות מרחיקה אותו מהדו"חות הכספיים.

סיבה נוספת לירידה בהכנסות, למרות הגיבוי מההזמנות החדשות ברבעון הקודם, נעוצה בכך שמרכיב מסוים מההכנסות ברבעון מגיע ממכירות שוטפות, לא כאלו שמצריכות הזמנות של חודשים מראש. כלומר, החברה מייצרת על פי הזמנות שקיבלה בחודשים הקודמים, וגם מייצרת באופן שוטף למכירות שוטפות על פני הרבעון. מרכיב המכירות השוטפות בתקופה של קיפאון בשווקים עלול להיפגע דרמטית.

וזה עוד לא הכול

הירידה בהכנסות הייתה אמנם דרמטית, אבל זה עוד לא הכול. הירידה בהזמנות החדשות ברבעון הראשון די מפחידה. בשעה שההכנסות נפלו ב-36%, ההזמנות החדשות שקיבלה החברה ברבעון קרסו ב-64% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, מ-2.5 מיליארד דולר ל-900 מיליון דולר. גם ביחס לרבעון הקודם (הרבעון הפיסקלי הרביעי של 2008) מדובר על נפילה דרמטית בהזמנות - כ-60% (מרמת הזמנות חדשות של 2.2 מיליארד דולר).

ההזמנות ברבעון עשויות ללמד על העתיד לבוא ברבעונים הבאים. ההזמנות האלו הן כאמור הדלק להכנסות ברבעון הבא, וירידה לרמה יחסית כל כך נמוכה, צפויה להתבטא בהמשך בירידה בהכנסות.

במקביל לירידה בהזמנות נרשמה כמובן גם ירידה בצבר הכללי. לאפלייד יש, נכון לסוף ינואר, צבר הזמנות לביצוע בהיקף של 4.1 מיליארד דולר לעומת 4.8 מיליארד דולר בסוף הרבעון הקודם (סוף אוקטובר), ולעומת 4.7 מיליארד דולר לפני שני רבעונים. ההרעה הזו בהזמנות, בצבר ובהכנסות, מחלחלת גם לשורה התחתונה, אבל לא באותה העוצמה. על זה במאמר קרוב