חפציבה דיור הייתה החברה האם דרכה ניהל בועז יונה את כל אופרציית החברות שבשליטתו, אשר אחת מהן הייתה חפציבה גלובל. החברה הייתה שלד בורסאי אשר בועז יונה רכש והתכוון להפוך אותה לזרוע הנדל"ן המניב של הקבוצה בחו"ל. בהתחלה הלך יונה עם שותף, נסים סגרון, והחברה נקראה YBSN, על שם ראשי התיבות של השניים. דרכם המשותפת של השניים לא נמשכה זמן רב, והם נפרדו עקב חילוקי דיעות, ובועז יונה רכש את חלקו של נסים סגרון והפך להיות הבעלים היחידים של החברה, ושינה את שמה לחפציבה גלובל.

חפציבה גלובל ניהלה משא ומתן ארוך שנמשך 9 חודשים אשר בסופו, לאחר שהמוכר העלה את המחיר, רכשה קרקע בגודל 28 דונם בשכונת פיפרה בבוקרשט, רומניה. העלות הכוללת הייתה 11.4 מיליון יורו, כאשר המימון התחלק בצורה הבאה: 7 מיליון יורו הלוואה לטווח ארוך מבנק רומני, 2.4 מיליון יורו הלוואת מזנין לטווח קצר ו 2 מיליון יורו מההון העצמי של החברה.
עד יולי 2007 בחנה החברה 2 עיסקאות נוספות, אולם אלו לא יצאו לפועל כך שהנכס היחיד שהיה ברשות חפציבה גלובל בעת שקרסה הקבוצה הינה הקרקע בפיפרה.

כונס הנכסים שמונה לקבוצה החל לחפש רוכשים לקרקע, ובאוקטובר 2007 נוהל משא ומתן למכירה של הקרקע לפי שווי של 18.5 מיליון יורו, שלא יצא אל הפועל. בנובמבר הגיע קונה נוסף, והמחיר על הקרקע עלה ל 19.9 מיליון יורו, אולם סמוך למועד הקלוזינג בפברואר 2007 נסוג הרוכש מן העיסקה. באפריל הגיע הקונה השלישי, ולאחר חודשיים של משא ומתן, בדיקות נאותות ואישור של בית משפט נחתם בשבוע שעבר הסכם למכירת הקרקע תמורת 19.9 מיליון יורו.
7.2 מיליון יורו מתוך הסכום הנ"ל הועברו לבנק שהעמיד את ההלוואה לטווח ארוך לרכישת הקרקע, והיתרה בסך 12.8 מיליון יורו, הופקדה בחשבון הבנק של החברה הנכדה ברומניה. סה"כ רשמה החברה רווח של 8.5 מיליון יורו מהעיסקה תוך 15 חודשים, המשקף תשואה של 75% - ללא ספק עיסקה מוצלחת ביותר.

מתוך התמורה ששייכת לחברה ממכירת הקרקע (12.8 מיליון יורו כאמור), יש לנכות את הלוואת המזנין אשר לקחת החברה. לפני הקריסה חתמה החברה על תוספת להסכם עם המלווה, לפיו הוא יגדיל את היקף ההלוואה עד ל3 מיליון יורו, ויהיה זכאי ל 15% מן רווחי הפרוייקט. לא ברור מה ההחזר לו זכאי המלווה, אם ניקח הערכה גבוהה, נאמד את הסכום ב 4 מיליון יורו.
יוצא מכך שלאחר החזר כל ההלוואות, יישארו בקופת החברה 8.8 מיליון יורו מזומן, או 45 מיליון שקל בקירוב.

חברת חפציבה גלובל נכנסה להשעיית המסחר כאשר שוויה בשוק הוא 29.4 מיליון שקל.
הקרקע המדוברת הייתה הנכס היחיד של החברה, ואין קשר בין החברה לבין רוכשי הדירות, שרכשו את הדירות מהחברה האם, חפציבה דיור. כעת נוצר מצב מעניין – מצד אחד יש בקופת אחת החברות של חפציבה סכום של 45 מיליון שקל בקירוב, אשר יכול לשמש להחזר כספים עבור נושי החברה ורוכשי הדירות. מצד שני, גם הציבור הוא בעל מניות בחפציבה גלובל, והחברה היא חברה נפרדת בעלת אישיות משפטית נפרדת, כך שלא ניתן להעביר כסף מחברה אחת לאחרת, ללא אישור של בית משפט. אישור זה נקרא "הרמת מסך", והוא נעשה במקרים בהם יהיה "נכון צודק ויעיל" להרים את מסך ההתאגדות של חברות.
כאן אנו נכנסים לסוגיה משפטית, ואם יחליט יצחק מולכו, המנהל המיוחד שמונה לחפציבה לבקש הרמת מסך לחפציבה גלובל, הסוגיה תידון בבית המשפט, והוא יכריע בדבר. אם יחליט מולכו שלא לבקש הרמת מסך, הרי שחפציבה גלובל למעשה תתנתק מהחברה האם ומבועז יונה ותהיה חברה עצמאית לכל דבר ועניין, ומניותיה יוכלו לשוב ולהיסחר.

בשני התרחישים יעבור זמן רב עד שבית המשפט יכריע או המניות ישובו למסחר (החברה העצמאית תצטרך להכין דוחות רטרואקטיביים לתקופה של יותר משנה), כך שבינתיים נושי החברה ימשיכו לחכות לכסף, ובעלי המניות מקרב הציבור של חפציבה גלובל יישארו עם נייר לא סחיר.