בקריאה הראשונה לא הבנו את המהלך של בזק. זה היה לפני חצי שנה, אולי קצת יותר, בזק דיווחה אז על השינויים הצפויים בעקבות יישום התקינה הבינלאומית (ה-IFRS ), ובין היתר, הפחיתה את הרכוש הקבוע באופן דרמטי. משהו כמו 2 מיליארד שקל נעלמו מהרכוש הקבוע ואנחנו שסברנו שבזק דווקא רוצה להגדיל את הרכוש ובהתאמה את ההון העצמי כדי לחלק דיבידנדים נותרנו פעורי פה.

בקריאה שנייה כבר הבנו את המהלך הזה. פשוט וגאוני כמו הרבה מהלכים חשבונאיים של חברות ציבוריות שמנצלות את התקינה הבינלאומית עד תום – כל אחת ומטרותיה. ההפחתה בבזק אולי נכונה כלכלית, אנחנו באמת מאמינים שכן, אבל יש לה השפעה חשבונאית ארוכת טווח.

ההפחתה של הרכוש הקבוע גורמת וכאן הסיפור הגדול לירידה משמעותית בפחת השוטף. מדובר על חיסכון בהוצאה של קרוב ל-80 מיליון שקל ברבעון בכל אחד מהרבעונים ב-2006. החברה לא מפרטת כמה זה חסך לה ב-2007 אבל אפשר לשער שזה מעט פחות מאשר ב-2006 (כנראה שיש ציוד שהגיע לסוף תקופת ההפחתה שלו). אנחנו מניחים שמדובר ב-70-75 מיליון שקל ברבעון, וזה הרבה.

בזק הרוויחה ברבעון השלישי 250 מיליון שקל. אלמלא התיקון ברכוש הקבוע הרווח היה מתחת ל-200 מיליון שקל (בהתחשב גם במגן מס על הפחת). בתשעת החודשים הרוויחה  בזק כ-1 מיליארד שקל, אלמלא התיקון הרווח היה מסתכם באזור 800-830 מיליון שקל. במילים אחרות, בזק מצאה שיטה להגדיל את הרווח ב-20% מבלי לגרום לכם לדבר יותר בטלפון. פשוט, יצירתיות חשבונאית במיטבה.