חברת ההשקעות ארלדן היא מהחברות השקטות בבורסה המקומית. היא מחזיקה בשליטה (88.4%) בכתר הוצאה לאור  ויש לה אחזקה משמעותית (19.4%) בטלסיס המייבאת רכיבי אלקטרוניקה. חוץ מזה לחברת ההשקעות הירושלמית הזו שנשלטת ע"י משפחת רשף,   יש גם נדל"ן בעיקר בירושלים. בזמן האחרון, כמו כולם, היא פוזלת לחו"ל - היא רכשה נדל"ן בגרמניה ומתכוונת להרחיב את עסקי הנדל"ן שלה במקומות נוספים בעולם.

היא גם הבינה שבשוק ההון אפשר לעשות כסף, אז היא הקימה יחד עם שותפים בית השקעות, אבל חלקה במיזם הזה זניח  וההשקעה בהתאם – שולית.

רוב הרווח של החברה נוצר לה דרך מימושי נכסים. השנה לא היה מימוש כזה והרווח היה בהתאם (בינתיים) צנוע. בתשעת החודשים הראשונים של השנה היא הרוויחה כ=4.9 מיליון שקל. בתקופה המקבילה ב-2006 היא הרוויחה 57.5 מיליון שקל ובשנת 2006 כולה היא הרוויחה  61 מיליון שקל כתוצאה ממימוש נכס בירושלים.

ארלדן שנסחרת בשווי של 205 מיליון שקל, החליטה בסוף חודש נובמבר במקביל לפרסום תוצאו הרבעון השלישי על מהלך דרמטי. היא הודיעה על חלוקת דיבידנד לדווח כי בתאריך 29/11/2007 החליט דירקטוריון התאגיד על חלוקת דיבידנד בהיקף של 45.5 מיליון שקל, כשבנוסף יחולקו מניות כתר  כדיבידנד בעין.

החברה מסרה שעבור כל 9 מניות ארלדן  תחולק כדיבידנד בעין מניה אחת של כתר הוצאה לאור.  מניית ארלדן נסחרה (לפני האקס דיבידנד) ב-25 שקלים, ומספר המניות עמד על כ-10 מיליון מניות, כלומר שווי חברה של 250 מיליון שקל. מניית כתר נסחרת סביב 8.5 שקל, מספר המניות עומד על 8.8 מיליון מניות ומכאן ששווי השוק מסתכם ב-88 מיליון שקל.

אז מה בעצם עשתה כאן ארלדן?

החברה, החליטה להעביר מזומנים לבעלי מניותיה. יש לה את יתרת העודפים הדרושים לשם כך, ויש לה את המזומנים הדרושים לשם כך. מעבר לזה יש לה אחזקה שבה היא שולטת והיא תמשיך לשלוט גם עם שיעור אחזקתה ירד. במצב כזה היא יכולה לבחור באחת משתי אלטרנטיבות – או למכור את מניות המוחזקת בשוק ולחלק את הדיבידנד שמתקבל, ואפשרות שנייה היא לחלק את המניות כדיבידנד בעין. דיבידנד בעין הוא דיבידנד לכל דבר ועניין רק שהוא לא במזומן. החברה מעניקה לבעל מניותיה נכס (חלק מנכס), במקרה הזה חלק מאחזקתה בכתר.

בסה"כ מחלקת החברה כ-1.1 מיליון מניות כתר בערך של כ-9.4 מיליון שקל . החלוקה הזו מהווה כ=13% ממניות החברה וזה ישאיר את ארלדן עם אחזקה של כ=75.4% בכתר.

בסה"כ במסגרת הנדיבות יוצאת הדופן הזו, מחלקת ארלדן לבעלי מניותיה 13% ממניות כתר ששוות כ-9.4 מיליון שקל וכן היא מחלקת להם כאמור מזומן בסך 45.5 מיליון שקל, ובסה"כ קרוב ל=55 מיליון שקל.

החלוקה הזו משפיעה כמובן על מצבה המאזני של החברה. היא תיפרד מ-45.5 מיליון שקל במזומן, והיא תרשום את אחזקתה בכתר בערך נמוך יותר, אבל זה יתבטא בעיקר בסעיף המיעוט. ארלדן מאחדת את כתר מתוקף היותה שולטת בה. גם אחרי הדיבידנד בעין ארלדן שולטת בכתר. כל ההבדל בין המצב לפני והמצב אחרי הוא בזכויות המיעוט ובחלק המיעוט. זכויות המיעוט שזה סעיף מאזני שמבטא מה ערך השקעתו של המיעוט בחברה נשלטת על ידי הפירמה, יגדלו במקרה זה ויבטאו 24.6% מהחברה, לעומת 11.6% במצב הקודם.

חלק המיעוט , מבטא את חלקו של אותו מיעוט ברווחים (או הפסדים) באותה התקופה, כלומר הסעיף הזה מתבטא בדוח רווח והפסד.  מעכשיו, החלק הזה יגדל ויבטא כאמור 24.6% מתוצאות כתר במקום 11.6% קודם.

למעשה, החלוקה של מניות כתר, מבחינה חשבונאית ומיסויות  מוצגת  כאילו נמכרו המניות לחיצוניים וחולקה התמורה בגינן. החברה תצטרך לשלם מס רווח הון על המכירה התיאורטית הזו, לא ברור לנו כמה רווח הון יש ומה המס עליו,  אבל זה לא ישפיע על התמונה הכוללת – בסוף התהליך החברה תיפרד מנכסים בסדר גודל של  50 מיליון שקל וזו גם תהיה (פחות או יותר)  הירידה בהונה העצמי.

ההון בעצמי נכון לסוף הרבעון השלישי עומד על 213 מיליון שקל והוא ירד אחרי החלוקה לכיוון ה-163 מיליון שקל.  אלו בעצם שני השינויים הגדולים בדוחות הכספיים – ירידה בנכסים (במיוחד בסעיף המזומנים) כשמנגד ההון העצמי יורד באותו הסכום.

ויש עוד שינויים בעקבות הדיבידנדים שאינם במישור הדוחות הכספיים, אלא בנתוני השוק של החברה. ברגע שחברה נסחרת מחלקת דיבידנד מחיר מנייתה מתוקנן כלפי מטה בגובה הדיבידנד. זה בערך  נכון, אבל זה לא מדויק לגמרי -  בפועל ההתאמה כלפי מטה היא לא בדיוק בערך הדיבידנד אלא בערך הדיבידנד נטו. על תקבול דיבידנד יש מס – אם מדובר על יחידים המס הוא בשיעור של 20%, אם מדובר בבעלי שליטה המס הוא 25%, ואם מדובר על חברות ישראליות המס הוא 0%.  בבורסה, ברוב הגדול של חלוקות הדיבידנד מנכים שיעור מס של 20%, ובהתאמה ההתאמה של המחיר היא לא בסכום הדיבידנד ברוטו אלא בסכום הדיבידנד נטו (פחות ה-20% מס). זה יוצר עיוות גדול בין משקיע ברוטואיסט למשקיע נטואיסט, אבל זה כבר לפעם אחרת.

נחזור לארלדן. מעבר לדיבידנד הנדיר גם בסוגו וגם בגודלו (סביב 20% מערך המניה), ארלדן מיוחדת מסיבה נוספת. ארלדן היא מסוג החברות שקונה את עצמה. יש לה החזקה זה שנים דרך החברה הבת ארלדן אחזקות בעצמה. היא מחזיקה בכ-26% מעצמה כשלמעשה האחזקה הזו היא קרובה מאוד לחלוקת דיבידנד. הרי מה בעצם קורה כשחברה רוכשת מניות של עצמה – היא משתמשת במזומנים שלה  ומקטינה את ההון שלה (סכום הרכישה מופחת מההון העצמי). מצד אחד המזומנים יורדים ומצד שני ההון קטן. זה בדיוק התוצאה של דיבידנד, רק שבדיבידנד הכסף יוצא החוצה לבעלי המניות וברכישה עצמית הוא יוצא החוצה למוכרי המניות. ההבדל הזה מתבטא במספר המניות שנשאר לאחר הרכישה העצמית ובנתח של כל אחד מבעלי המניות בחברה. כאשר מדובר על חלוקת דיבידנד אין שינוי כמובן בשיעור האחזקה, וכאשר מדובר ברכישה עצמית מספר המניות בעצם יורד כך שכל בעל מניות מחזיק בנתח גדול  יותר מבעבר.

בארלדן כאמור מחזיקה הבת – ארלדן אחזקות ב-26% ובנוסף מחזיקה כתר (גם כן חברה בת) ב-1.6%. האחזקות האלו באות לידי ביטוי במאזן דרך הקטנת ההון העצמי במקביל לירידה במזומנים. אפשר היה לצפות שהאחזקות האלו ישפיעו גם על שווי השוק של החברה. שווי השוק הוא הרי מספר המניות של החברה כפול מחיר המניה, ואם חברה רוכשת מניות של עצמה במישרין או דרך חברה בת היה אפשר לצפות שהמניות האלו יוצאו מהחישוב.

ובכן, כאן יש תקלה. תלוי איך החברה מגדירה את המניות האלו – מניות רדומות או מניות באוצר, ולמרות שמהותית יש כמובן לבטל אותן במסגרת שווי השוק, טכנית זה לא נעשה במערכות שמספקות את הנתונים הפיננסים. כך גם בארלדן. מספר המניות הרלבנטי של ארלדן הוא לא 10 מיליון אלא 7.3 מיליון מניות ובהינתן כך שוויה מסתכם בכ-155 מיליון שקל, ולא מה שאתם רואים ה-205 מיליון שקל שאתם רואים כשאתם מסתכלים בטבלאות הנתונים הפיננסים.