שנת  2008 התחילה בסערה. השווקים יורדים על רקע האטה בצמיחה הגלובלית ועל רקע חששות מהרחבת משבר הסאב-פריים. החברות מתחילות להרגיש ולדווח על האטה, וכשזה קורה הענקיות מתחילות לפתוח את הארנק. זה נשמע אבסורד, דווקא בתקופה כזו צריך לשמור על המזומנים, אבל בוול-סטריט זה עובד כך –  המשקיעים מצפים לצמיחה ולפי זה מתמחרים את המניה, אם הצמיחה תרד, המניה צפויה לרדת בהתאם; איך מתגברים על זה? רוכשים חברות, כך בעצם רוכשים צמיחה, כך רוכשים הכנסות. 

אם גם אתם קראתם על האקזיטים המדהימים (שניים) של הישראלים מתחילת השנה, תבינו שזה מגיע מהצורך של הענקיות לצמוח, ואין להם בעיה של מזומנים. הן עמוסות במזומנים והן מוכנות לשלם טוב בשביל פוטנציאל צמיחה. אחרי הכל וול-סטריט לא מתגמלת אותם על מזומנים בקופה, אלא על מזומנים עתידיים, ומזומנים עתידיים זה פקטור של שיעור צמיחה.

וזה מביא אותנו להעריך ולחזות (למרות שאנחנו לא אוהבים זאת)   כי שנת 2008 תהיה עוד שנה של מיזוגים ורכישות ובקצב מוגבר מאשתקד. ככל שההאטה בשווקים תתעצם, כך  מגמת הרכישות דווקא תגדל.

רכישות זה בדרך כלל טוב לבעלי המניות. לא תמיד זה טוב למשק ולכלכלה כאן, אבל מהזווית הצרה של המשקיע זה מצוין, כי לרוב יש פרמיה גדולה על מחיר השוק (בהנחה שהמניה נסחרת).

הנה רשימת המועמדות שלנו לרכישה, בקרב החברות הישראליות:

ריטליקס – מאז הרכישות שהשלימה החברה באמצע שנת 2005 היא לא מצליחה לספק את הסחורה. הצמיחה שלה לא מרשימה, ובפועל  אלמלא הרכישות היא לא היתה צומחת.

היא הזהירה מספר פעמים בשנתיים האלו שלא תעמוד בתחזיות והפעם האחרונה היתה בשבוע שעבר (ביחס לרבעון הרביעי). מנהל התפעול שסומן כיורש של בארי שקד, עזב בפתאומיות.

צרות בצרורות, אבל עדיין ריטליקס שמפתחת תוכנה לשוק הקמעונאי ובמיוחד תוכנה לניהול ורישום העסקאות ברשתות, היא מהמוביליות בענף שלה, ועדיין מדובר על חברה שמוכרת בכ-220 מיליון דולר בשנה. 

ריטליקס כבר נמכרה בתקשורת מספר פעמים וזה רק אומר שהיא על המדף. כנראה שזה עניין של מחיר. אולי שקד רוצה הרבה, בינתיים לאורך השנתיים האלו המניה מתרסקת וכנראה שבהתאם המחיר התיאורטי של העסקה. היום נסחרת החברה ב-13 דולר, שווי של 260 מיליון דולר. לפני שנתיים היא נסחרה ב-23-25 דולר, קרוב לשווי של חצי מיליארד.

המועמדת הטבעית לרכוש את ריטליקס היא ווריפון ולפי מה שהיה כתוב היו דיבורים בין השתיים. וריפון רכשה את ליפמן הישראלית לפני שנה וחודשיים והפעילות של ריטליקס מתאימה ומשלימה את מגוון מוצריה. אבל, עכשיו ווריפון כך נראה עסוקה בבעיות שלה – רישום חשבונאי שגוי של מלאי שהביא לרווחים שלא היו ולא נבראו. לאחרונה היא דחתה שוב את פרסם התוצאות, המניה מאז חשיפת הברוך צנחה ב-60%.

יש עוד מועמדות לרכוש את ריטליקס. אפילו IBM ואורקל הן מועמדות לרכוש, שתיהן כבר בשוק הזה, וזו גם יכולה להיות אחת מהשחקניות הבינוניות או הקטנות בשוק או בשוק קרוב שרוצה להרחיב את מגוון מוצריה.

אלווריון  -  ההתפתחות בשוק התקשורת האלחוטית יכולה להיות הזדמנות גדולה לאלווריון אך גם לאיום הגדול ביותר. מצד אחד, כבר ברור שיש שוק , ה-WiMAX  -  שיטת התחברות אלחוטית שאלווריון מובילה בו,  מיושם ונפרש ביותר מקומות. אבל דווקא בגלל זה הגדולות נכנסות לתחום. סיסקו קנתה את אחת מהמתחרות של אלווריון (אחרי כנראה שדיברה גם איתה). סיסקו לא כאן כדי להיות מספר שתיים. המלחמה שוק הזה צפויה לעלות מדרגה, וזה עוד לפני שהזכרנו א הענקיות האחרות שבתחום ואת הענקיות שעוד לא שם אבל רוצות להיכנס. זה האיום הגדול – להיות שחקנית קטנה בשוק של גדולים.

אבל מנגד, השוק צומח ולאלווריון  כבר הצלחות ביישום הטכנולוגיה. והכי חשוב לענייננו – היא עשויה להיות כרטיס הכניסה לשוק הזה עבור חברות גדולות.

גיוון אימג'ינג -  הגלולה של גיוון היא סיפור הצלחה מדעי, אבל גיוון מתקשה לשכפל את ההצלחה לרווחים. נכון, אי אפשר לומר שאין כאן הצלחה עסקית – גיוון שווה 640 מיליון דולר והיא מוכרת בקצב של 100-110 מיליון דולר בשנה. אבל אם היא רוצה לפרוץ היא ככל הנראה צריכה להיות חלק ממערך גדול יותר. במיוחד עכשיו כשאולימפוס הופכת למתחרה משמעותית. 

בגיוון שולטת (בשרשור) אי.די.בי שלפני כשנה נתנה את המושכות לנחום שמיר. שמיר היה זה שניהל והביא למכירה את SDP (החטיבה המוצלחת והגדולה של סאיטקס) ולא מן הנמנע שזה התפקיד שלו עכשיו – לסדר את החברה, לחזור לצמוח ולהכין אותה למכירה.

טי.טי.איי – כתבנו כאן על טי.טי.איי. המפתחת  מערכות תומכות תפעול (OSS) מבוססות תוכנה לספקיות של שירותי תקשורת. לחברה  אין ככל הנראה זכות קיום עצמאית, וגם אם כן זאת תהיה מלחמת הישרדות יומיומית. ספקיות הציוד הגדולות לשוק התקשורות נמצאות במגרש שלה ואריקסון מגבירה את התחרות בענף.

המוצרים שלה אמנם נחשבים טובים, אבל זה חלק ממערכת ומגוון של מוצרים, וכיום, ספקיות הציוד מנסות לספק ליצרניות התקשורת, מערכת אחת גדולה , מעין  חבילה כוללת של מוצרים .

זה מעמיד את טי.טי.איי על פרשת דרכים -  היא עשויה להצטרף לחברה גדולה, והיא יכולה לנסות להמשיך לבד, אבל זה כאמור יהיה קשה מאוד.  טי.טי.אי כך גם חושבים האנליסטים של CIBC על המדף.

 טי.טי.איי שמוכרת בקצב של 46-48 מיליון דולר, נסחרת ב-40 מיליון דולר ויש לה 31 מיליון דולר במזומנים. שווי פעילות של 9 מיליון דולר בלבד. אם מנסים לקבוע את שוויה של החברה על בסיס מכפילי המכירות בענף – לפחות 2.3 , אז מגיעים במקרה הנמוך ל-100 מיליון דולר.