מניית סיווה (CEVA) דווקא עלתה בסוף השבוע בוול-סטריט ב-5% ל-10.1דולר, המבטא לחברה שווי של 200 מיליון דולר. כנראה שזה בזכות עוד אנליסט שמתלהב מהחברה. הפעם זה דניאל מירון מ-RBC שהעניק לה "תשואת יתר" ומחיר יעד של 13 דולר, פרמיה של 30% על מחיר הסגירה ביום שישי, ופרמיה של  כ-35% על המחיר טרם הפרסום.

מירון סבור  שסיוה, המספקת טכנולוגיות מתקדמות לתכנון שבבים, ממוצבת מצוין בשוק שלה, והוא אופטימי בקשר למודל העסקי של החברה  - התבססות על הכנסות מתמלוגים. להערכתו, ברבעון האחרון של 2007 יסתכמו ההכנסות ב-9.6 מיליון דולר והרווח ב-1.4 מיליון דולר, 7 סנט למניה. בשנת 2008 יסתכמו להערכתו ההכנסות ב-39.5 מיליון דולר והרווח ב-5.6 מיליון דולר -28 סנט למניה, ובשנת 2009 ההכנסות יסתכמו ב-45.5 מיליון והרווח ב-8.2 מיליון דולר – 40 סנט למניה.

מירון גוזר את מחיר היעד כך – מכפיל מעין תפעולי של 25 בתוספת המזומנים 80 מיליון דולר  - סה"כ הוא מקבל 13 דולר.

זאת כנראה הסיבה לזינוק בשישי האחרון, אבל מאוד יכול להיות שדווקא הודעה לכאורה משעממת דחפה והוסיפה כמה אחוזים למניה. מדובר על  ביטול שכירות ארוכת טווח באירלנד. דמי השכירות על המשרדים האלו  הסתכמו ב-1.3 מיליון דולר בשנה, לתקופה של 14 שנה וזה למרות שהחברה כבר לא השתמשה במשרדים האלו.  המשרדים האלו הם סוג של ירושה מפארתוס  שמוזגה לתוך הספין אופ של DSPG וכך נוצרה בסוף התהליך סיוה.

ביטול החוזה כנראה לא היה פשוט. המשכיר לא מיהר לוותר על ההכנסות הבטוחות (והכנראה גבוהות). סיוה נאלצה לשלם לו 5.7 מיליון דולר במזומן והיא תרשום בעקבות כך הוצאה של 3.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2008, אבל מנגד היא תחסוך כל שנה 1.3 מיליון דולר, שזה פחות או יותר – 5 סנט בשורה התחתונה (אחרי מיסים).