הנה חברה מרוויחה עם חוב קטן, שמציגה צמיחה בהכנסות , מחלקת דיבידנד קבוע והדירקטוריון שלה אישור תוכנית לקניה חוזרת של מניות.
זוהי, בריל שמייצרת משווקת ומוכרת מוצרי ביגוד והנעלה, תחת המותגים גלי , דפנה סולוג – וכן מחזיקה ב 50% מזכויות המותגים REBBOK, NINE WEST ,EASY SPIRIT, ו KEDS, כאשר שלוש האחרונות נעשות דרך סקאל.
עיקר הפעילות של החברה היא בתחום ייצור ורכש הנעליים, והיא מהווה 76% מהכנסות החברה.
יתרת ההכנסות מגיעה מתחום הביגוד, שמתאפיין ברווחיות נמוכה יחסית לתחום ההנעלה.
ככל חברה עם פעילות בתחום ההנעלה וההלבשה, גם בבריל יש עונתיות, כאשר רבעון 4 הוא מאופיין במכירות גבוהות יותר, וכן ברבעון השני יש מעט יותר הכנסות מאשר ברבעונים 1 ו 3.
גלי פועלת בארץ באמצעות 28 חנויות, אשר פועלות באמצעות 18 זכיינים (ישנם זכיינים שמנהלים יותר מחנות אחת). סך ההכנסות ממכירות בחנויות המנוהלות על-ידי זכיינים הינו 28% מכלל הכנסות בריל.
לחברה 2 לקוחות גדולים, משרד הביטחון שמהווה 12.2% מהכנסות החברה, והמשביר החדש לצרכן, אשר אליו גם מוכרת החברה בהיקפים משמעותיים. לאחרונה דיווח החברה על חוזה בהיקף של 83 מליון ₪ לאספקת נעלי צבא ממשרד הביטחון למשך 3 שנים.
רמת החוב של החברה היא נמוכה ביותר ביחס לפעילות החברה:
לחברה הלוואה לטווח ארוך על סך 24 מיליון שקל בריבית של 6%, וכן יש לה מסגרות אשראי בבנקים עד לסך של 75 מיליון שקל, בריבית של 7.0%, שאותו היא מנצלת בהתאם לפעילות.
אגח להמרה שהונפק בספטמבר 2004, הומר כמעט במלואו למניות החברה בשנת 2007, מה שהקטין בצורה משמעותית את סעיף ההתחייבויות לזמן ארוך לעומת שנת 2006, והגדיל את ההון העצמי.
סך ההון העצמי של החברה עומד על 137.1 מיליון שקל, שמהווה 64.3% מסך המאזן של החברה.
התשואה על ההון העצמי עומדת על 18.2%, לעומת 32.8% בשנת 2006, אז ההון העצמי של החברה היה נמוך יותר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה בשנת 2007 הסתכם ב 32.3 מיליון שקל, ביחס ל 29.1 מיליון שקל בשנת 2006. הכנסות החברה גדלו ב 2007 ב 10.9% לעומת 2006.
לחברה מדיניות חלוקת דיבידנד של 50% מהרווח הנקי כל שנה, הדיבידנדים מחולקים פעמיים בשנה, בשנת 2006 חולקו סה"כ 10.5 מיליון שקל, בשנת 2007 חולקו 8.2 מיליון שקל
ואתמול החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בגובה של 13 מיליון שקל.
ומה הסיכונים?
יש כמה כאלה. הראשונה היא שהחברה עובדת עם מלאי גבוה, ומחזיקה מלאי מוצרים מוגמרים לתקופה ממוצעת של 150 יום, לפי תחזית מכירות עונתית הנערכת 8 חודשים מראש. במקרה של הערכה לא נכונה של כמות המכירות, עלולה החברה להישאר עם מלאי גבוה.
החברה השקיעה בפברואר 2005 10 מיליון שקל בקרן גידור בשם אופורטיוניטי 1, ביחד עם שותפים אחרים (סה"כ הקרן גייסה מעל 200 מיליון שקל), בניהול של כלל פיננסים. הקרן הזו מניבה הכנסה שוטפת לחברה, אשר עמדה בשנת 2006 על מיליון שקל ובשנת 2007 הניבה לחברה 800 אלף שקל. במידה וקרן זו תרשום הפסדים, הדבר יגדיל את הוצאות המימון של החברה, אף כי ההשפעה קטנה ביחס להיקף פעילות החברה.
לחברה גם חשיפה לדולר דרך עיסקאות פורווארד, לאור ירידת הדולר ברבעון הראשון, צפויה החברה לרשום הפסד של כ- 2 מיליון שקל בערך בגין עיסקאות אלה.
נושא נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שהמניה נסחרת במדד היתר 120, ועל אף שאחזקות בעלי עניין בה אינם גדולות יחסית, יש ימים שישנו מסחר מועט במניה, וישנו פער גדול בין קונים למוכרים.
מחיר השיא של המניה היה בחודש מאי 2007, אז הוא נע סביב 60 ₪ למניה.
מאז החלו הירידות במניה, רכש בה בעל העניין העיקרי, אליעזר בוסקילה, מניות בשערים שונים לאורך הירידה, כאשר 2 בעלי מניות אחרים, האחים עופר ומשה גנזי, מימשו ביוני 2007 חבילת מניות בגובה 15 מיליון שקל במחיר של 51 ₪ למניה.
בריל הינו נייר שמוסדיים אוהבים. בעלי העניין מחזיקים בו 54.27%, והציבור 12.43% - את כל השאר – 33.3% מחזיקים המוסדיים – ד"ש, הראל, פסגות ופריזמה.
כאשר משקללים את כל הנתונים, וביחס למחיר המניה, מתקבלת עיסקה לא רעה בכלל:
חברה שמוכרת בעיקר לשוק המקומי, בעלת חוב נמוך ותזרים מזומנים חיובי ויציב, מחלקת דיבידנד באופן קבוע ואף הודיעה על רכישה חוזרת של מניות בהיקף של 10 מיליון שקל.
איזה מחיר הייתם משלמים על חברה כזו ? מניית בריל נסחרת היום במכפיל רווח - 7.3 – נראה מכפיל סביר בהחלט.