בסוף נובמבר 2007, החליט דירקטוריון החברה על רכישת מניות בסך כולל של 50 מיליון שקל. מחיר המניה באותה עת הסתובב באזור ה 70 שקל למניה, לאחר שבחודש יולי של אותה שנה היה מחיר המניה בשיא של 110 שקל למניה. בחברה לא חיכו יותר מדי, וכבר בתחילת דצמבר מיהרו ליישם את התכנית ולרכוש מניות, כפי שמפורט בטבלה הבאה:

סה"כ רכשה החברה בחודשים דצמבר-ינואר 189,838 מניות, כאשר השער הממוצע בו נקנו המניות הוא 66 שקלים לערך והתמורה ששילמה החברה עבורן מסתכמת בכ- 12.6 מיליון שקל לערך.
החברה שבה לרכוש מניות בחודש אפריל, כאשר המניה הייתה באזור ה- 3000 לערך, ובחודשים אפריל-מאי רכשה 22,208 מניות, בערך כספי של 670,000 שקל.
סה"כ החברה רכשה מתחילת ביצוע התכנית 212,046 מניות בתמורה לסך של כ- 13.4 מיליון שקל.

החרפת משבר הנדל"ן, שוכר בעייתי (ליטל-שף), היחלשות הליש"ט וגורמים נוספים, הובילו לכך שהחברה רשמה הפסדים גדולים ושחקה את ההון העצמי של החברה. מניית החברה לא נשארה אדישה לתוצאות, וירדה בצורה חדה בחצי השנה האחרונה. הירידה בשווי היא כה גדולה, עד שמניית החברה תצא ממדד ת"א 100 בעדכון הקרוב, ובפתיחת שבוע המסחר שער המניה עומד על 18.13 שקל, אשר מקנה לחברה שווי שוק של 190 מיליון שקל בלבד.

13.4 מיליון שקל השקיעה ארזים ברכישת מניותיה, כאשר הרוב המכריע של הרכישות בוצעו בשער 66 שקל לערך. כיום שוות המניות שנרכשו 3.8 מיליון שקל. מדובר בהפסד של 9.6 מיליון שקל לחברה. המסקנה – גם בעלי השליטה יכולים לטעות, ובגדול. אולי זה יתברר בעתיד כעסקה מוצלחת, בינתיים כאמור החברה מופסדת כ-70% על השקעתה.

את שבוע המסחר פותחת המניה בשער 1813, ובינתיים קשה להעריך היכן נמצאת התחתית במניה. מקרה ארזים בא להזכיר כאמור  שלא תמיד BUY-BACK של חברות מסמן את התחתית במניה.